שינוי החלטה של קצין התגמולים, אימתי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

קצין התמלוגים לא יכול לחזור בו מהחלטה שקיבל

בית המשפט המחוזי נדרש לדון בתביעה שהוגשה על ידי חובל במילואים, אשר שירת במשך כ-19 שנה בחיל הים. התובע טען כי במהלך שירותו בתור חובל בחיל הלבן, בילה הוא כ-70 שעות במי נחל הקישון המזוהם. לטענתו, בשל השהייה במים הוא חלה במחלת כבד קשה.

בעקבות הסערה התקשורתית סביב הנחל המזוהם בשנת 2000, אשר חשפה כי השהייה במי הקישון גרמה להתפתחות מחלת הסרטן אצל לוחמי השייטת, קיבל קצין התגמולים בשנת 2003 את תביעתו של החובל.

      קראו עוד בתחום:

• בית המשפט מותח ביקורת על משרד הביטחון
• תביעה להכרה בנכות נפשית ממשרד הביטחון בעקבות סיוטים
• כאבי גב בעקבות אפוד קרמי - האם פיצויים מהצבא?

לאחר שהוכרה נכותו, הגיש החובל בקשה נוספת לקביעת דרגת נכות, אך הופתע לגלות כי קצין התגמולים חזר בו מהחלטתו הראשונה. המשיב הודיע לחובל כי היות ומחלתו איננה מחלה ממארת, אין להכיר בה מבלי שיבוא בפני ועדה רפואית. החובל לא ערער על החלטה זו, אך לדאבונו, שללה הועדה הרפואית את הקשר הסיבתי בין מחלת הכבד לבין הזיהום בנחל הקישון. המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים טען כי אמנם נחל הקישון הינו כ"מרק נוראי" של רעלים, אך לא ניתן לקבוע האם מחלתו של התובע נבעה מ"מרק" זה או לא.

על החלטה זו הגיש החובל ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טען כי ההחלטה לבטל את ההכרה במחלתו, אשר שונתה בדיעבד, מהווה חריגה מסמכות. לדבריו, אין לקצין התגמולים סמכות לבטל החלטה שקיבל אלא אם מתקיימים התנאים בסעיף 35 לחוק הנכים.

שינוי החלטה לאחר שהתקבלה

חוק הנכים קובע כי קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה אם הוכח שההחלטה הראשונה הושגה על ידי מעשה חבלה או עבירה פלילית. כמו כן, קצין התגמולים רשאי לקבל החלטה חדשה גם במקרים בהם נתגלה על סמך ראיות חדשות, שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי יסודה של ההחלטה הראשונה בטעות.

• קראו עוד על תביעות נגד משרד הביטחון

הפסיקה הכירה בעבר בחשיבות המושג "סופיות הדיון", ובזכותו של האזרח לדעת, היכן הוא עומד ביחסיו עם השלטון (מבלי שעליו לחשוש משינוי החלטותיה של הרשות חדשות לבקרים). מאידך גיסא, הצורך להביא לתוצאה צודקת במקרה מסוים מוגדר אף הוא כערך עליון.

סעיף 35 לחוק הנכים קובע שצריך לאפשר לקצין התגמולים לתקן ולשנות החלטות קודמות. טעויות אלו עלולות לגרום לאי-צדק ולעיוות דין כתוצאה מתקלות שונות כגון טעות, היסח הדעת, חריגה מסמכות, שינוי נסיבות, תרמית ואו הונאה. למעשה, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ונוטה לבדוק את האיזון הראוי בין עניינו האישי של הנפגע לבין האינטרס הציבורי.

כל החומר הרפואי הוצג בפעם הראשונה – שינוי ההחלטה חורג מסמכות

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי היות והחובל הניח בפני קצין התגמולים, עוד בתביעתו הראשונה, את כל החומר שהיה ברשותו, מבלי להסתיר דבר, לא קיימת למשיב כל זכות או סמכות לשנות החלטתו.

בית המשפט ציין כי גם כי הועדה לבדיקת נחל הקישון, שמונתה על ידי שר הביטחון לאחר התפוצצות הפרשה בשנת 2000, קבעה כי יכול להיות שהנחל המזוהם גרם למחלות נוספות מלבד סרטן. אי לכך, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של החובל לשעבר, וקבע כי החלטתו הראשונה של קצין התגמולים תקפה - שכן בוטלה היא בהעדר סמכות.