שימוש במכשירים רוטטים גרם לפגיעה ביד של פועל תברואה

דרגו את המאמר

פגיעה בידיים בשל עבודה עם מכשירים רוטטים

עובדים רבים פונים מדי שנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יוכרו כנפגעי עבודה. לעיתים, מדובר בנפילה במפעל או בתאונת דרכים בדרך למשרד. במקרים אלה, אירוע התאונה ברור ודרכו של העובד להוכיח כי הוא נפגע בתאונת עבודה איננה מורכבת (בדרך כלל). עם זאת, גם עובדים אשר היו מועסקים בתנאי עבודה מסוימים, אשר גרמו להם לנזקים קטנים ומצטברים לאורך השנים, זכאים להכרה מהביטוח הלאומי.

דוגמא לכך ניתן לראות במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה. עסקינן בעובד אשר עבודתו דרשה ממנו להפעיל מכשירים רוטטים. הפעלת המכשירים גרמה לעובד, לטענתו, לכאבי ידיים וכאבי גב. הביטוח הלאומי היה סבור אחרת.

      קראו עוד בתחום:

• הכרה בהרמת פלטות בעבודה כתנועות חוזרות ונשנות לשם הוכחת מיקרוטראומה
• עובד לקה במפרצת בעקבות תנאי עבודה קשים וחריגים - האם אחריות המעביד?
• מיכל אשפה התדרדר על פועל ניקיון - תביעה נגד העירייה
• האם הקרינה בכור בדימונה הייתה גבוה במאות אחוזים מהמותר?

עסקינן בפועל תברואה אשר עסק בתפקידים שונים בהתאם לצורכי עבודתו במשך כ-20 שנה. העובד הגיש תביעה לביטוח הלאומי וביקש להכיר בבעיות מהן הוא סובל בגב ובידיים, כתאונות עבודה. לטענתו, במסגרת עבודתו הוא נדרש להפעיל טרקטור אשר משמש לפינוי אשפה, לעבוד בתור פועל אשפה, להפעיל רכב המכונה מטאטא מכני (והמשמש לניקוי רחובות עיר), ולהיתפס על רכב האשפה מאחור.

המבוטח טען כי כתוצאה מתנאי העבודה הנ"ל נגרמו לו נזקים שונים בגב ובידיים. לדבריו, העבודה כללה הפעלה של מכשירים רוטטים וביצוע פעולות חוזרות ונשנות אשר יצרו עומס על פרקי הידיים והזרועות. כמו כן, התובע צירף חוות דעת רפואית לתביעתו, אשר הפנתה את המוסד לביטוח לאומי לפגיעות הנטענות.

המוסד לביטוח לאומי קיבל את התביעה בכל הקשור לגב, אך דחה אותה בנוגע לפגיעות בידיים. בעקבות ההכרה בפגיעה בגב, הופנה התובע לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות. הוועדה הרפואית הפנתה את התובע לבדיקה אצל נוירולוג לעמוד על הקשר הסיבתי בין העבודה ובין הפגיעה בידיים.

המומחית ממליצה להכיר בפגיעות היד, הביטוח הלאומי טוען: "הופנה בטעות"

הנוירולוגית אשר בדקה את התובע קבעה כי קשר סיבתי כאמור התקיים במקרה דנן. המומחית אף המליצה על אחוזי נכות שייקבעו בעקבות בדיקתה לתובע. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, הוועדה בביטוח הלאומי החליטה לשנות את עמדתה. הועדה טענה כי היות והמל"ל הכיר בפגיעה בגב בלבד, המבוטח נשלח בטעות לנוירולוגית. אי לכך, הועדה קבעה רק אחוזי נכות בנוגע לפגיעה בגב וביקשה מהמבוטח להגיש תביעה חדשה בכל הנוגע לפגיעה בידיים. התובע הגיש תביעה נוספת לביטוח הלאומי, והפעם ביקש כי תוכר הפגיעה בידיו.

למרות שהמומחית מטעם הביטוח הלאומי קבעה כי התקיים קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה בידיים, וחרף כך שהמומחית אף המליצה על אחוזי נכות, המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה ושלח את התובע לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה מתח ביקורת של ממש על התנהלות הביטוח הלאומי במקרה דנן. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה שלא להכיר בפגיעה בידיים של המבוטח הייתה שגגה משפטית המשוללת כל הגיון.

בפסק הדין נכתב כי תמוהה הסיבה מדוע המל"ל סירב להכיר בנכות בידיים, חרף חוות דעתה המפורטת והמפורשת של המומחית מטעמו. בית הדין הגדיר את החלטת המוסד – "החלטה בלתי מתקבלת על הדעת" וקבע כי היא "יצרה רושם כי התקבלה מתוך שרירותיות גרידא וללא הפעלת שיקול דעת". השופטים הוסיפו כי ההחלטה אילצה את המבוטח לכתת רגליו בערכאות משפטיות ולהיעזר בייעוץ משפטי יקר.

אי לכך, נקבע כי יש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה בידיים. כמו כן, בית הדין ציין כי במידה והתביעה תתקבל, בסופו של היום, הוא יתחשב בהתנהלות הביטוח הלאומי בפסיקת הוצאות המשפט.