תאונת עבודה בגין כאבי גב על בסיס תורת המיקרוטראומה

דרגו את המאמר

דחיית תביעה של עובד ברשות העתיקות להכרה בכאבי גב כתאונת עבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אירוע אשר גרם לנזק גוף לעובד הינו תאונת עבודה. עם זאת, על מנת שאירוע יוכר כתאונת עבודה, על העובד מוטל להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הרפואי לבין תנאי העבודה.

עובדים רבים בישראל סובלים מכאבי גב ולא אחת הם סבורים כי כאבי הגב נבעו מתנאי העבודה. לדוגמא, האם ישיבה באוטובוס על כיסא לא אורטופדי גרמה לכאבי גב או האם הרמת משאות כבדים בתור פועל בניין הביאה לפריצת דיסק?

      קראו עוד בתחום:

• הכאבים בכתפה של מטפלת בבית אבות יוכרו כ"תאונת עבודה"
• כאבי גב במשך מספר שבועות הביאו לפריצת דיסק - האם תאונת עבודה?
• הורדת שלט נהג חדש גרמה לכאבי גב, האם תאונת דרכים?

• הכרה בכאבי גב על בסיס תורת המיקרוטראומה בתור תאונת עבודה

במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, נדרשו השופטים לבחון את טענותיו של עובד ברשות העתיקות, אשר היה מועסק במשך שנים בהרכבת פסיפס, בנוגע לכאבי גב מהם הוא סובל. עבודתו של התובע התבצעה במשך שנים תוך שהוא שוכב על הבטן או על הצד, או בכריעה על הברכיים. לטענתו, תנאי העבודה אלו הביאו לגרימת כאבי הגב שלו והוא זכאי כעת להכרה כנפגע עבודה.

המסגרת המשפטית

מחלות גב אינן מוכרות על ידי החוק כמחלות מקצוע. הלכה פסוקה היא כי יש נסיבות מסוימות אשר במסגרתן ניתן להכיר בכאבי גב על פי תורת המיקרוטראומה. תורה זו הינה פיקציה משפטית אשר מאחוריה עומדת המטרה לפסוק פיצויים למבוטחים שמחלתם קשורה לתנאי העבודה אך היא איננה תאונת עבודה או מחלת מקצוע במובן הרגיל. בנוגע למיקרוטראומה אשר גרמה לכאבי גב, על הטוען לכך לעמוד בשני מבחנים מצטברים:

הוכחת קיום פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד כי הצטברות הנזקים הזעירים הללו הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. תנועות אלו אינן חייבות להיות זהות אך הפסיקה קבעה שהן צריכות להיות זהות במהותן.

כמו כן, תדירותן אף היא איננה חייבת להיות סדירה וקבועה. על המובטח מוטל אפוא להוכיח הישנות התנועות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן.

המבחן השני הינו הוכחה של הטענות המוצגות בפני בית הדין לעבודה דרך חוות דעת של מומחה רפואי. מומחה רפואי זה צריך לפרט בחוות דעתו כיצד ניתן להבחין בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין תהליכי תחלואה טבעיים אשר התפתחו בהדרגה ללא קשר לעבודה.

בית הדין ממנה מומחה רפואי אשר שולל את טענות התובע

במקרה דנן, בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון את טענותיו של התובע. המומחה הרפואי השיב בשלילה בנוגע לשאלה – אם בין תנאי העבודה של התובע לבין כאבי הגב שלו מתקיים קשר סיבתי.

המומחה הפנה את בית הדין לעבודה לפענוח צילום רנטגן של עמוד השדרה המותני של התובע שנלקח כשנה ושלושה חודשים לפני תחלית עבודתו בראשות העתיקות. בצילום זה ניתן היה לראות, לטענתו של המומחה, שהתובע סבל כבר לפני עבודתו מתחילתה של מחלת עמוד שידרה ניוונית כרונית.

במהלך הדיון וההכרעה בעניינו של התובע דכאן, ציינו השופטים את חשיבותה ומשקלה של חוות הדעת הרפואית הניתנת על ידי מומחה הממונה מטעם בין הדין. הלכה פסוקה היא כי חוות דעת זו היא בבחינת אורים ותומים עבור בית המשפט. בית הדין לעבודה מייחס אפוא משקל מיוחד לחוות דעת רפואיות כגון דא וסטייה מהן תיעשה בכפוף להוכחת טעות משפטית יוצאת דופן הוא הצדקה עובדתית חריגה. לא כך במקרה הנדון.