וועדה רפואית עליונה במשרד הביטחון ומינוי מומחה בתחום ספציפי
| דרגו את המאמר |
|
מינוי מומחה ספציפי בוועדה רפואית עליונה
עו (חי') 50288-02-12
חיילים רבים נפגעים במהלך שירותם הצבאי ולוקים במחלות שונות. במקרים בהם המחלה או הפגימה נגרמו בשל השירות הצבאי ובמהלכו, החייל יהיה זכאי להכרה בו לפי חוק הנכים. הכרה בחייל לפי חוק זה נעשית באמצעות פניה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. לאחר שקצין התגמולים מכיר בפגיעה ככזו שנגרמה בעקבות השירות הצבאי, החייל מופנה לוועדות רפואיות לשם קביעת נכותו.
בוועדות אלה יושבים רופאים מטעם משרד הביטחון. להלן דוגמא למקרה בו חייל ביקש כי אחד מחברי הוועדה הרפואית יהיה מומחה בתחום רפואי ספציפי (אלרגולוג). עסקינן אפוא בערעור של החייל על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה (וועדה בדרגה שנייה, אשר מהווה מעין ערכאת ערעור על החלטות הוועדה הרפואית המחוזית).
נזלת קשה ושיעול כרוני בעקבות השירות
המערער סבל במהלך שירותו הצבאי משיעול טורדני ונזלת קשה. אי לכך, הוא פנה לקצין התגמולים וביקש להכיר בכך שהוא סובל מאלרגיה שנגרמה לו כתוצאה משירותו הצבאי. קצין התגמולים דחה את הפניה אך וועדת ערעור שעסקה בעניינו של החייל קבעה כי מחצית מנכותו הייתה קשורה בשירות. לפיכך, החייל הופנה לוועדה רפואית מחוזית אשר העמידה את נכותו על 5% בגין נזלת אלרגית.
קראו עוד בתחום:
- רק חבר אחד בהרכב ועדה רפואית עליונה הוא מומחה בתחום הרלבנטי
- האם ניתן לתבוע את המדינה בגין רשלנות בועדה רפואית מטעם משרד הביטחון?
- החלפת הרכב ועדה רפואית לאחר דיונים רבים ומספר ערעורים
במסגרת החלטתה של הוועדה המחוזית, נקבע כי לא היו סימנים לכך שהמערער סבל מתופעות עוריות או אסטמה. דהיינו, הנכות נקבעה אך ורק בשל האלרגיה. המערער הגישו ערעור על החלטת הוועדה המחוזית לוועדה רפואית עליונה. לערעור זה הוא צירף חוות דעת רפואית מטעמו שנערכה על ידי אלרגלוג. המומחה הנ"ל היה סבור כי נכותו של המערער עמדה על 20%. כמו כן, המערער הגיש מכתב שניתן לו על ידי אלרגולוג נוסף ואשר לפיה הוא סבל מנכות בשיעור של 10% בגין הנזלת האלרגית, ו-20% בגין אסטמה.
המערער ביקש מהוועדה הרפואית העליונה לקבוע לו דרגת נכות אשר תשקף נכונה את מצבו הבריאותי. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה בנובמבר 2011 ובין חבריה היו שני פרופ' מומחים לאף-אוזן-גרון, מומחה עיניים, ומומחה לפרמקולוגיה. הוועדה הפנתה את המערער לבדיקה אצל מומחה א.א.ג והתכנסה שוב בעניינו כעבור כחודש וחצי לאחר בדיקה זו. נכותו של התובע הועמדה על 1% בלבד. אי לכך, הוגש הערעור דנן.
בקשה לשינוי הרכב הוועדה
קצין התגמולים הסכים להחזיר את הדיון לוועדה, וזאת משום שהוכח על ידי המערער שלא ניתנה התייחסות לחוות הדעת הרפואיות מטעמו ולמכתב שצורף לערעור. כעת, המערער טען כי יש לשנות את הרכב הוועדה ולכלול בו גם מומחה אלרגולוג (מומחה בתחום האלרגיות). הצדדים היו חלוקים האם יש למנות מומחה בתחום זה לשבת בוועדה, או שמא די בשני מומחים (פרופ') לאף-אוזן-גרון.
בית המשפט העליון, בע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים, עסק בהרחבה בשאלת הרכבן של וועדות רפואיות עליוניות. בפסק דין זה הוזכרו השיקולים השונים בבחירת הרכב ועדה רפואית עליונה בכל הנוגע לשאלה האם כל חברי הוועדה צריכים להיות מומחים לבעיה הספציפית של הנכה. נקבע כי למרות שקיימת משמעות למומחה ספציפי, הרי שלא תמיד ניתן לקיים את האידיאל הרצוי וזאת מטעמי עומס העבודה המוטל על הוועדות הרפואיות העליוניות (קל וחומר כאשר עסקינן במומחים בתחומים ייחודיים או בנכה הסובל מפגימות באזורים שונים). בפסק דין גוטסדינר הודגש גם כי בית המשפט מתייחס בהחלטה כגון דא גם לבכירותם של חברי הוועדה.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי המערער בעצמו לא נתן משקל רב לכך שחוות הדעת הרפואיות בעניינו תינתן דווקא על ידי אלרגולוג. לדוגמא, במועד בו נדון הקשר הסיבתי בין השירות ובין הפגימה, התובע הציג חוות דעת של מומחה במחלות פנימיות, וזאת מול חוות דעת של אלרגולוג שהוצגה על ידי קצין התגמולים. כמו כן, כאשר המערער השיג על החלטת הוועדה המחוזית, לא עלתה על בדל שפתיו טענה בדבר העדר נוכחות אלרגולוג בין חברי הוועדה. למעשה, הבקשה למינוי אלרגולוג נולדה בשלב מאוחר ביותר בתיק. בסופו של היום, בית המשפט דחה את הטענה כי היה עליו להורות על כך שאחד מחברי הוועדה יהיה מומחה לאלרגיות באופן ספציפי.