מטפלת בקשישים תוכר, במסגרת תורת המיקרוטראומה, כנפגעת עבודה

דרגו את המאמר

כאבי גב מהם סובלת מטפלת בקשישים הם תאונת עבודה

האם ניתן להכיר בכאבי גב מהם סובלת מטפלת בקשישים כתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק מכוח תורת המיקרוטראומה? האם העובדה שהתובעת ביצעה במהלך עבודתה פעולות שונות זו מזו מאיינת את סדרתיות הפגיעות היושבות בבסיס תורת המיקרוטראומה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעה להכרה במטפלת בקשישים כנפגעת עבודה.

התובעת עבדה במשך כחמש שנים בתור מטפלת בקשישים. מתוך חמש השנים הללו, התובעת עבדה במשך שלוש שנים עם קשישה אחת, ושנתיים נוספות עם קשישה נוספת במקביל. סדר יומה של התובעת כלל עבודה מ-7:00 עם הקשישה הראשונה, מ-9:00 עד 13:00 עם הקשישה השנייה, ושעתיים נוספת עם הקשישה הראשונה.

העבודה עם הקשישה הראשונה דרשה מהתובעת מאמץ פיסי משמעותי שכן מדובר היה באישה השוקלת למעלה מ-100 ק"ג המרותקת למיטתה. הקשישה השנייה הייתה אף היא מרותקת למיטה וזאת בגין אירוע מוחי שעברה. את שתי הקשישות הייתה התובעת מקלחת, מאכילה, ומוציאה לסיבוב מחוץ לביתן.

לאחר מספר שנות עבודה של טיפול בקשישים, החלה התובעת לסבול מכאבי גב ואי לכך היא פנתה לקבלת טיפול רפואי. רופאה תעסוקתית קבעה בספטמבר 2008 כי התובעת אינה כשירה עוד להמשיך בעבודתה.

הביטוח הלאומי טוען - הפעולות לא היו סדרתיות, חוזרות ונשנות

הביטוח הלאומי טען כי יש לדחות את התביעה וזאת משום שלא התקיימה תשתית המבססת הכרה בנזקים ככאלו אשר נגרמו במסגרת תורת המיקרוטראומה. לטענת הביטוח הלאומי, פעולותיה של התובעת לא היו דומות אחת לשנייה וכן היא זכתה להפסקות רבות במהלך היום.

השופטים ציינו כי עבודתה של התובעת התאפיינה בסדרה של פעולות חוזרות ונשנות במשך חמש שנים. פעולות אלו כללו מאמץ פיסי של הרמת הקשישות לכסא הגלגלים, האכלתם, הכנסתן למקלחת, וניקוי דירתן במהלך היום. 
 

      קראו עוד בתחום:

• תאונת עבודה בגין כאבי גב על בסיס תורת המיקרוטראומה

• הכרה בכאבי גב על בסיס תורת המיקרוטראומה בתור תאונת עבודה
• קשר בין לחץ נפשי לבין תורת המיקרוטראומה
• תנאי העבודה השפיעו אך לא גרמו למחלה - האם תאונת עבודה?

בפסק הדין צוין כי גם עובד אשר מועסק על פס ייצור בו הוא עושה סדרה קבועה לחלוטין של תנועות חוזרות ונשנות נדרש לעשות מדי פעם תנועות אחרות. גם עובד זה מקבל הפסקות בין יום עבודה אחד למשנו ויש לו הפסקות במהלך העבודה. הפסקות אלה אינן מבטלות את קיומה של סדרת תנועות קבועה וביצוע תנועות אחרות אינו שומט את הקרקע מתחת ליישום תורת המיקרוטראומה.

בפסק דין בעניין זהה, אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 357/06 חן - המוסד לביטוח לאומי, נדון ערעורה של מטפלת במעון ילדים, אשר תנאי עבודתה לא היו שונים מבחינה עקרונית מתנאי עבודתה של התובעת דכאן. גם מבוטחת זו נדרשה להרים במהלך עבודתה משאות במשקל שונה כל פעם (רהיטים וילדים במעון), וגם היא לא ביצעה תנועות חוזרות ונשנות על פס ייצור, אלא עבודות מגוונות שבמהלכן היו גם סדרות שונות של תנועות.

בית הדין הארצי קבע, בעניין חן, כי יש למנות מומחה רפואי בכדי לקבל תשובות מקצועיות לעניין (יצוין כי בסופו של דבר, בית הדין הארצי דחה את התביעה בעניין חן בהתאם לתוכן חוות דעתו של המומחה).

מינוי מומחה רפואי וקבלת התביעה

בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי אשר נדרש לבחון את הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנה סבלה התובעת לבין תנאי עבודתה, בדרך של מיקרוטראומה. המומחה הרפואי קבע כי התקיים קשר סיבתי בדרך של מיקרוטראומה בין הליקויים האמורים לתנאי העבודה ושיעור התרימה עומד על 25%. דהיינו, תנאי עבודתה של התובעת החמירו את מצבה הבריאותי בשיעור של רבע מנכותה הכללית.

הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר במצב בריאותי הנובע ממיקרוטראומה כתוצאה של פגיעה בעבודה, יש צורך שהעבודה תתרום תרומה משמעותית למצב. במקרים בהם מדובר בהערכת תרומה זו באחוזים, תרומה של 25% אכן נחשבת לתרומה משמעותית, המאפשרת את ראיית המצב כתוצאה של פגיעה בעבודה.

"ניתן לקבוע שתנאי העבודה תרמו תרומה משמעותית לליקוי שלה, ודי בכך כדי להכיר בתובעת כמי שמצב הגב שלה נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה, בדרך של מיקרוטראומה", נכתב בפסק הדין.