ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלת לב כלילית

דרגו את המאמר

מחלת לב כלילית – האם בעקבות שירות צבאי?

בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו בתור בית משפט לערעורים, נדרש לבחון את ערעורו של קצין משוחרר בגין נזקים גופניים שנגרמו לו עקב שירותו הצבאי. ערעורו של האחרון הוגש כנגד החלטת משרד הביטחון שלא להכיר במחלת הלב הכלילית ממנה הוא סובל כמחלה אשר נגרמה בעקבות ועקב שירותו הצבאי.

המערער התגייס לשירות סדיר בשנת 1987, בפרופיל 46 בשל מחלת יתר כולסטרול. לדבריו, במהלך כל שירותו הצבאי, וחרף הפחתת הפרופיל הרפואי, לא הוענקו לו כל הקלות ולא ניתנו לו הנחיות בדבר האוכל הצבאי המותר לו. המערער הוסיף כי תופעה זו אפיינה את שירותו הצבאי, החל מהצבתו בפיקוד צפון לאחר הטירונות, דרך שירותו כמדריך בבה"ד 6 וכלה בתפקידו כקצין תחזוקה בחטיבת גולני וקצין הלוגיסטיקה של אזור יהודה ושומרון.

      קראו עוד בתחום:

• מחלת קרוהן - האם קשר סיבתי לשירות הצבאי
• הכרה בנכות נפשית לאחר ליל הגלשונים

• זכאות לזכויות לאלמנת מתנדב משמר אזרחי

• הרמת משאות כבדים במסגרת שירות צבאי - הכרה בנכות על בסיס חוק הנכים

המערער טען כי עבודתו בתור קצין הלוגיסטיקה אופיינה בכ-20 שעות עבודה ביום והדאגה לחיילים הייתה רבה. מדובר באחריות לגבי ציוד של 15,000 חיילים. כשנה וחודשיים לאחר הצבתו בתור קצין הלוגיסטיקה באזור השומרון, הופנה המערער על ידי רופא היחיד למיון בבית החולים שיבא ושוחרר ללא המלצות מיוחדות. לפי המלצת הרופא הפיקודי נדרש המערער לחזור לחדר המיון ואזי החלו לטפל בו במהירות.

הרופאים אבחנו מחלת לב כלילית ממנה סבל המערער והוא עבר צנתור והמשיך להיות מטופל באופן תרופתי. המערער המשיך לשרת באותו התפקיד אך בעקבות כאבים נאלץ לעבור צנתור נוסף והפרופיל הרפואי שלו הועמד על 21.

המערער טוען - היה על הצבא להקטין את הסיכון למחלת הלב

על פי חוות דעת רפואית מטעם המערער, אשר הונחה לפתחו של קצין התגמולים, נטען כי מחלת הלב ממנה סבל המערער מהווה שילוב של השירות הצבאי, משפט צבאי שהתנהל כנגדו (ובסופו יצא זכאי) ונסיבות גנטיות. המומחה הרפואי מטעם המערער הוסיף כי "המערך הרפואי בצהל אשם במחדל חמור של חוסר התייחסות לממצאים שהיו ידועים למערכת הצבאים במשך למעלה מ-15 שנה".

לשיטתו של מומחה זה, כבר בשנת 1983 פורסמה טבלת הסיכון ועלתה המודעות בדבר החשיבות בהפחתת גורמי הסיכון. כמו כן, המערער טען כי במהלך שנות ה-90 הייתה ידועה לכל היכולת להביא להפחתת רמת כולסטרול תוך שימוש בסטטינים. לסיכום, המומחה הרפואי מטעם המערער הוסיף כי סיכוייו של המערער ללקות במחלת הלב ממנה הוא סובל היו גדולים פי שמונה מסיכוייו לולא השירות הצבאי.

• האם כתב אישום פלילי נגד מפקדים בכירים בגין מוות של טירון דובדבן?

• חוסר שעות בשינה גרם להתפתחות אפילפסיה? תביעה נגד משרד הביטחון

המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים טען, לעומת זאת, כי המערער איננו סובל כלל מתעוקת לב (אשר תוקנה לאחר הצנתור). כמו כן, לטענת מומחה זה, לא הוכחה עבודה עמוסה או מתח ולחץ במהלך השירות הצבאי ולאורך שנים. לדבריו, קיימים אצל המערער גורמי סיכון קונסטיטוציונליים הידועים ומוכרים היטב כגורמים למחלת לב כלילית: עישון, היפרליפידמיה וסיפור משפחתי.

בית המשפט דחה את הערעור וקיבל את החלטות הוועדה אשר קבעו:

1. חלק מבני משפחתו של המערער לוקים במחלות לב.
2. לא הייתה מחלוקת לגבי קיום גורם משפחתי בנוגע למחלת יתר הכולסטרול בה לקה המערער מגיל צעיר. כמו כן, כבר משנות חייו הראשונות הונחה המערער לנהוג בזהירות במזונו בגלל בעיותיו אלה.
3. המערער עישן מספר רב של סיגריות ביום ולמשך שנים ארוכות.
4. המערער לא הוכיח את קיומה של אסכולה רפואית המכירה בקשר סיבתי בין מחלת לב כלילית לבין תנאי דחק (סטרס). זאת להבדיל מן האסכולה הרפואית המוכרת בענין הסטרס כגורם לאוטם שריר הלב.