מורה אשר סבלה מהצקות מצד תלמידים טענה כי היא נפגעה נפשית בעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

האם מורה התמוטטה נפשית בעקבות התנהגות תלמידים? האם מדובר בתאונת עבודה?

עב״ל 22390-05-11

מורים בישראל מוצאים את עצמם, לא אחת, במצבים "מורכבים" ביותר מבחינת ההתנהלות מול תלמידיהם. פעמים רבות, מורים נאלצים להתמודד עם השפלות מצד התלמידים והדבר עלול לגרום להם למצוקה נפשית של ממש. האם אירועים "חריגים" בבית הספר יכולים לגרום גם להתמוטטות נפשית של מורה? האם מורה אשר טוענת כי היא סבלה מהצקות חוזרות ונשנות מתלמידיה, בגיבוי מסוים של הצוות המקצועי, התמוטטה נפשית וזכאית לתגמולים בגין כך מהמוסד לביטוח לאומי? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

מדובר במורה אשר עבדה בחטיבת ביניים במרכז הארץ במשך כ-22 שנה. לטענתה, במאי 2008, בעקבות שורה של "אירועים חריגים", היא התמוטטה מבחינה נפשית. המורה טענה כי מקור המצוקה היה מצוי בנסיבות הקשורות באופן ישיר לעבודתה בבית הספר. אי לכך, היא הייתה סבורה כי יש להכיר במקרה כתאונת עבודה על פי משמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

הצקות במהלך השיעור ותקיפה פיסית

המורה העידה כי היא החלה לסבול מהצקות שונות מצד התלמידים בבית הספר, וזאת בשל צלקת אשר נקבעה במרכז פניה לאחר ניתוח אף. כמו כן, המורה הוסיפה כי במאי 2008, היא ניהלה שיחה עם רכז אחת השכבות בבית הספר, וחשה כי הוא צוחק על מראה פניה. התובעת העידה כי בהמשך היום הנ"ל, היא לימדה בכיתה בעייתית ובשלב מסוים רכז השכבה נכנס לחדר, גירד באפו, והמעשה גרר צחוק מצד התלמידים בכיתה. לאחר מכן, נזרק לעברה בקבוק מים באמצע השיעור והתלמידים החלו להשתולל.

המורה טענה כי היא חזרה לביתה לאחר השיעור כאשר היא חשה "מושפלת ומבוזה". כמו כן, לטענתה, מספר ימים לאחר מכן היא הותקפה על ידי תלמידים במסדרון בית הספר. לסיכום, המורה טענה כי לא הייתה לה ברירה אלא לעזוב את עבודתה בבית הספר בעקבות האירועים המתוארים.

בית הדין דוחה את התביעה

בית הדין לעבודה בחן את המקרה וקבע כי אין לקבל את תביעתה של המורה. בפסק הדין נקבע כי לא הוכח על ידי התובעת שעסקינן באירועים חריגים שהובילו להתמוטטות נפשית. ראשית, נמצאו סתירות בין האופן בו התובעת תיארה את האירועים בכתב התביעה, לבין הדרך בה היא תיארה אותם בפני המוסד לביטוח לאומי. בנוגע להתנהגות התלמידים, בית הדין לעבודה ציין כי "מושכלות ראשונים הן שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת של תלמידים". באשר להתנהגות רכז השכבה, בית הדין מצא כי לא הוכח שהאחרון ביקש ללעוג למורה ועסקינן בתחושה סובייקטיבית שלא היה בה כדי לבסס את ההכרה באירוע כ"חריג".

      קראו עוד על נזקים נפשיים בעבודה:

• האם PFO גרם לאירוע מוחי? האם מדובר בתאונת עבודה?
• בעיות במערכת העיכול בגין לחץ נפשי - האם תאונת עבודה?
• פיצויים בגין נזק נפשי לנפגע משני בתאונת עבודה קטלנית
• האם פיצויים ליהלומן בגין חקירת הבורסה ליהלומים בחשד לגניבה?

יתרה מכך, בית הדין לעבודה הדגיש כי אמנם המורה קיבלה אישור מחלה בגין מצוקה נפשית, אך בטופס הרפואי נרשם כי ימי המחלה ניתנו לה בשל "תסמינים של גיל המעבר ותשישות". דהיינו, לא הוזכר דבר ה"השפלה" הנטען.
לסיכום, בית הדין לעבודה דחה את התביעה.

בפסק הדין הודגש כי כאשר מדובר בתביעה להכרה בתאונת עבודה על בסיס נזק נפשי שמקורו בהתרגזות, אין די בתחושותיו הסובייקטיביות של המבוטח. דהיינו, היות ובית הדין לעבודה איננו "בוחן כליות ולב", הוא אינו יכול להכיר באירוע מסוג זה כתאונת עבודה זולת אם הוכח אירוע חריג אובייקטיבי אשר היה יכול לגרום למצוקה נפשית כגון דא. במקרה דנן, נקבע כי המורה לא הוכיחה אירועים החריגים ברמה זו, עד כדי שהיה מקום להכיר בהם כתאונת עבודה.