נכות נפשית בגין מלחמת לבנון - פיצויים לטבח

דרגו את המאמר

ההכרה בפגיעות נפשיות כתוצאה משירות צבאי איננה עניין של מה בכך. מדי שנה, קצין התגמולים דוחה תביעות רבות העוסקות בקשר שבין השירות הצבאי לבין נזקים נפשיים. פעמים רבות משרד הביטחון טוען כי התובע סבל מפגיעות נפשיות בטרם התגייס או כי מקורן של הפגיעות הנפשיות אינו בשירות הצבאי.

במקרים אלו, מוטלת על עורך הדין המייצג את הנפגע עבודה רבה ומורכבת המשלבת בין רפואת הנפש, פסיקת בתי המשפט ודיני הנזיקין. דוגמא לניהול נכון של תביעה מסוג זה ניתן לראות בקבלת ערעור אשר הוגש לפתחו של בית המשפט על ידי טבח אשר שירת במלחמת לבנון השנייה בבסיס בצפון הארץ. הטבח טען כי כתוצאה מנפילות הקטיושות והטילים על אזור הבסיס החל מצבו הנפשי להתדרדר אט אט. לדבריו, הוא מיעט לישון, התקשה לאכול וניתק קשר עם הסביבה.

לאחר השחרור, פנה החייל המשוחרר למשרד הביטחון בבקשת סיוע אך כל אשר ניתן לו היה סיוע סמלי שיעור נכות מינימאלי אשר לא יכלו לכסות את הטיפולים הרפואיים ומרבית העול נפל על בני משפחתו. מצבו הבריאותי של האחרון המשיך להתערער ובמהלך החודשים שלאחר השחרור הוא אושפז בשלוש מחלקות פסיכיאטריות.

אחוזי נכות - 70% במקום 5%

החייל המשוחרר ובני משפחתו פנו לעורך הדין אלי סבן, עו"ד בעל ניסיון רב בייצוג נפגעים מול משרד הביטחון. התובע הגיש, באמצעות עו"ד סבן, ערעור על החלטתו הקודמת של קצין התגמולים בעניינו.התובעים פנו לוועדת הרפואית העליונה במשרד הביטחון והציגו בפניה חוות דעת רפואית מטעם פסיכיאטר אשר מפרטת את מצבו הנפשי הקשה של החייל.

הפסיכיאטר ציין בחוות דעתו כי המלחמה הייתה עבור המטופל אירוע דחק ניכר והאחרון סיפר על סיוטים קשים בהם הוא ראה עצמו רץ בבסיס עירום כביום היוולדו, כאשר הקטיושות נופלות לצידו ומאיימות להורגו. הוועדה הרפואית העליונה קיבלה את טענות התובעים וקבעה כי יש להעלות את אחוזי נכותו של החייל ל-70% מ-5%.

"ניתן רק להצטער על כך שהחייל ומשפחתו נאלצו במשך תקופה ארוכה להתמודד בעצמם עם הבעיה הנפשית החמורה ממנה סבל המערער", אמר עו"ד סבן, "לדידי מדובר במקרה אשר מחדד פעם נוספת את הצורך לשלב נציג ציבור בוועדות הרפואיות במשרד הביטחון. נציג ציבור זה, אשר מכיר את הנושא, יוכל לסייע לנפגעים לקבל את העזרה המגיעה להם לאחר שנפצעו במהלך שירותם הצבאי".