חבלה רשומה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תביעות נזיקין אזרחיות, אשר מוגשות כנגד מזיקים או חברות ביטוח, מתיישנות בחלוף שבע שנים ממועד קרות האירוע (למעט חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות). במקרים בהם מדובר בתביעות כנגד משרד הביטחון, התביעה צריכה להיות מוגשת בתוך שלוש שנים לכל היותר.

      קראו עוד בתחום:

• נכות מוסבת לפי תקנה 9, מהי?
• מחלה קונסטיטוציונאלית במסגרת תביעה נגד קצין התגמולים
• הטרדה מינית בצבא ופגיעה נפשית - ההתנהלות מול משרד הביטחון
• קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הנכות

הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה להידחות מחמת התיישנות. יודגש כי ישנם מקרים בהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות גם כאשר מדובר בנזקים שנגרמו בצבא, אך ייתכן שיהיה על התובע להוכיח את העילה אשר מצדיקה את הארכת התקופה. לעיתים, תביעות כנגד קצין התגמולים ומשרד הביטחון לא תתיישנה לאחר שלוש שנים וזאת בעקבות "חבלה רשומה". דהיינו, החייל טוען כי אמנם חלף זמן מעבר לתקופת ההתיישנות, אך הרישומים במסמכים הצבאיים מעידים באופן ברור על קשר סיבתי בין השירות לפגיעה.

כפי שצוין לעיל, סעיף 32(א) לחוק הנכים קובע כי תביעה לפי חוק זה צריכה להיות מוגשת עד שלוש שנים מיום שחרורו של הנפגע. עם זאת, חוק הנכים מאפשר כאמור פרצה לעניין זה וזאת כאשר מתקיימת "חבלה רשומה". סעיף 32א קובע כי בהתאם לבקשה, קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד המותר להגשת התביעה וזאת כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

1. השיהוי לא יקשה באופן ניכר על השגת ראיות רלבנטיות.
2. הבקשה הוגשה ביחס לחבלה רשומה.
3. השיהוי בהגשת הבקשה לא היה לשם החמרת מצבו הבריאותי של הנכה על מנת להגדיל את הנטל אשר יוטל על כתפיה של המדינה.
4. השיהוי לא גרם לכך שהמדינה לא תוכל (או תתקשה) לממש את זכויותיה מול צד שלישי שהיה אחראי או עשוי להיות אחראי לחבלה נשוא הבקשה (בעקיפין או במישרין).
    

הגדרת חבלה רשומה

חוק הנכים מגדיר חבלה רשומה באופן הבא. חבלה אשר אירעה בשירות ואשר נגרמה בסמוך ליום האירוע שגרם לה. הרישום צריך להיות באחד מהבאים. ברשומות צבא הגנה לישראל, ברשומות אחרות אשר מנוהלות על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון או רשומות המנוהלות על ידי המדינה.

המבחן לקיומה של חבלה רשומה נקבע - בין השאר - בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט במסגרת בע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים. בפסק דין זה נקבע כי חבלה רשומה תלויה בשלושה תנאים: רישום אשר העיד על פגיעה בגוף החייל/ת, אירוע אשר אירע בסמוך לפגיעה, וסמיכות זמנים בין האירוע אשר גרם לפגיעה לבין הרישום.

לעיתים, מועלות כנגד הטענה בדבר רישום חבלה טענות סף שונות. הלכה פסוקה היא כי רישום חבלה איננו עניין של מה בכך. בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי במסגרת טענות הסף, וטרם דיון בתביעה לגופה, בחינת התקיימות דרישת רישום החבלה תעשה כאשר המונח חבלה מקבל פרשנות נרחבת.

עם זאת, נפסק כי רישום חבלה צריך להיות רשום מפורט ואין די ברישום כללי או סתמי. דהיינו, הרישום צריך לכלול גם התייחסות למועד הפגיעה, מהות החבלה, תלונות החייל, הטיפול הרפואי וכדומה. כמו כן, מחלה אשר תוקפת חייל במהלך שירותו הצבאי יכולה להיות אף היא חבלה רשומה, וזאת כל אימת שמה שגרם למחלה היה אירוע נקודתי (לדוגמא, זיהום בעקבות חתכים בגוף). בית המשפט העליון פסק זה מכבר כי במקרים אלה, תיעוד מחלה הינו כתיעוד חבלה.