הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה
| דרגו את המאמר |
|
התקף לב בעבודה, האם תאונת עבודה?
האם פסיכיאטר אשר סבל מאוטם חריף בשריר הלב, בעקבות שיחה קשה עם מטופל ואשתו, הינו "נפגע עבודה" הזכאי לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי? תביעה בעניין זה הוגשה לפתחו של בית הדין לעבודה, לאחר שהמל"ל דחה את טענותיו של העובד להכרה ב"תאונת העבודה".
התובע, רופא פסיכיאטר ובעל קליניקה פרטית, נהג לעבוד משעות הבוקר עד שעות הלילה המאוחרות. בדצמבר 1997 הגיעו למרפאתו של התובע מטופל ואשתו אשר החלו להתווכח זה עם זה ודרשו מהרופא לטפל בגבר באמצעות היפנוזה.
קראו עוד בתחום:
- כאבים ביד בעקבות הקלדה - האם תאונת עבודה?
- הגשת תביעה להכרה בתאונת עבודה לאחר שנים בגין מצב נפשי
- האם מחלת ריאות של מעשן שעבד במפעל תוכר כ"תאונת עבודה"?
במהלך העימות המילולי חש התובע כאבים וצריבה בחזה אך חשב שהכאב יחלוף ולכן המשיך לטפל אף בחולה הבאה. אלא שבמהלך טיפול זה החל הוא להזיע, וסבל מקוצר נשימה בנוסף לכאבים בחזה. בגמר הטיפול התקשר התובע למד"א ונלקח באמבולנס לבית החולים מאיר, שם אובחן אוטם חריף בשריר הלב.
המומחה הרפואי קובע - הרופא סבל מכאבים בחזה לפני התקף הלב
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון את הסוגיה והמומחה כתב בחוות דעתו כי יש להניח שקיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה לבין האוטם. כמו הרופא הרפואי קבע כי סביר להניח שהאירוע בעבודה החיש את בא האוטם במועד שבא. עם זאת, המומחה הסתייג וקבע כי השפעת אירועי העבודה ביום נשוא התובענה על האוטם פחותה מהשפעת הנתונים האישיים של הרופא בתקופה המדוברת. המומחה הרפואי ציין כי לפני אירוע האוטם, לא היה הפסיכיאטר אדם בריא לחלוטין, זאת מתוך גיליון האשפוז שלו בבית החולים.
במילים אחרות - סביר להניח שהאלימות המילולית מצד המטופלים, החישה את בא האוטם, אך לדעת המומחה המחלה קיננה בתובע עוד לפני האירוע, ובצורה רבה יותר משמעותית מהתקרית בעבודה.
המסגרת המשפטית - אוטם שריר הלב כתאונת עבודה
על מנת להצליח בתביעתו, היה על התובע להוכיח שלושה תנאים - שאירע לו אירוע חריג במסגרת עבודתו, שקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג והאוטם, וכי השפעת האירוע החריג על בואו של האוטם לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. במקרה דנן, הוכח כי שני התנאים הראשונים התקיימו, כאשר נותרה בעינה השאלה – האם האירוע בעבודה היה בעל השפעה גדולה על בואו של האוטם.
קראו עוד בתחום:
- תביעה להכרה בתאונת עבודה, למרות שהעובדת המשיכה לעבוד
- תאונת עבודה - ההבדל בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי
- בעל חנות לקה בליבו בעקבות שיחה עם הבנק, האם תאונת עבודה?
ההכרעה בדבר היות השפעת האירוע החריג פחותה מגורמים אחרים הינה הכרעה משפטית. החלטה זו נסמכת על הערכה מקצועית-רפואית בעניין התרומה של כל אחד מהגורמים.
בבוא בית הדין להכריע בשאלה המשפטית הזו, עליו לשקול את מכלול הראיות והנסיבות, ואין זה למעלה מן הסביר כי ההכרעה המשפטית הנדרשת להוכחת "תאונת עבודה" תהא שונה מחוות דעת רפואית באשר להשפעה היחסית של הגורמים השונים. מכאן, שמוסמך בית הדין הנסיבות הראויות להגיעה למסקנה שונה מזו שהגיע המומחה בחוות דעתו.
התובע טען כי המומחה הרפואי, אשר ענה בשלילה לשאלה זו, סמך דעתו על המסמכים ה"לא נכונים" של אשפוזו בבית חולים מאיר. התובע טען כי הפיסקה במסמכים אלו, אשר מעידה על תלונות כביכול על כאבים בחזה, הועתקה מחולה אחר ואיננה מתארת אותו. כמו כן, התובע ציין כי בטפסים לא נרשם דבר לגבי היסטוריה משפחתית של אוטם בשריר הלב, זאת למרות שאביו נפטר מהתקף לב, שנים מספר לפני התביעה.
בית המשפט קובע - תאונת עבודה
במקרה דנן באמת קיבל בית המשפט את טענותיו של התובע, וקבע כי הסתמכותו של המומחה הרפואי על המסמכים המסוימים בבית החולים (תוך התעלמות ממסמכים אחרים המאששים את טענותיו של הפסיכיאטר), יש בה בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לחוות דעתו. זאת אף זאת, המומחה ביסס את חוות הדעת בדבר קיומה של תסמונת תעוקתית בלתי יציבה ורבדים טרשתיים, כגורם לאוטם, על תיאור המחלה ולא על כל בדיקה או ממצא קליני עצמאי.
אי לכך, בית הדין לעבודה קיבל את טענותיו של התובע וקבע כי יש להכיר באירוע הלב שתקף אותו – כתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק.
