פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?

דרגו את המאמר

עתירה להכרה בהתקף לב בגלל מלחמת המפרץ

האם התקף לב אשר אירע לאדם בזמן מלחמת המפרץ, ולטענתו נבע בעקבות לחצים נפשיים בזמן המלחמה, יוכר כזכאות לגמלה במסגרת חוק התגמולים וחוק הנכים? תביעה בעניין זה הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. העותר, יליד 1930, התגורר ברמת גן בשנת 1991, עת פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה. ב-22 לפברואר, בעיצומה של המלחמה, אושפז העותר בבית החולים תל-השומר למשך כשבועיים עקב לחצים בחזהו.

      קראו עוד בתחום:

• הוכחה תביעה נגד קצין התגמולים ללא אסכולה רפואית תומכת
• החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה
• נפגעי חרדה עקב מלחמה

במכתב השחרור אשר ניתן לעותר הומלץ לו להישאר תחת מעקבם של הרופא המטפל, של מכון הלב ושל מרפאת יתר לחץ דם. כששה שבועות לאחר מכן עבר העותר צנתור במערכות הלב, ומאז, לטענתו, התאשפז פעמים רבות לתקופות ממושכות.

העותר טען כי מצבו הבריאותי עד מלחמת המפרץ היה מצוין. אי לכך, תביעה להכרה בו כנפגע פעולות איבה הוגשה לפתחה של הרשות המאשרת הממונה מכוח סעיף 10 לחוק. תביעתו של העותר נדחתה בנימוק שאין מדובר בפגיעת איבה כמשמעותה בחוק. הוועדה דחתה את תביעתו, ובעקבות החלטה זו הגיש האחרון ערעור לבית המשפט המחוזי.

האם מדובר בפעולות איבה והאם מתקיים קשר סיבתי?

בית המשפט, בהסתמך על ההלכה הקיימת לעניין הגדרת אירוע כפעולת איבה, קבע כי המלחמה במשמעותה הכוללת על כלל התרחשויותיה (נפילת טילי סקאד, שיגור טילי פטריוט, אזעקות, ישיבה במקלט ו/או בחדר אטום, דאגה ומתח, חבישת מסיכת אב"כ וכיוצ"ב) אינה מהווה "פעולת איבה".

בית המשפט המחוזי הטעים כי לא כל מתח נפשי ודאגה שחש אדם בתקופת מלחמה הינם פועל יוצא של המלחמה. בפסק הדין נכתב כי מתח נפשי עשוי להיות תוצאה של התרחשויות אחרות – בבית, במקום העבודה, וכיוצא באלה.

• נפגעי ניסויי האנתרקס הגישו תביעה נגד משרד הביטחון
• מחלת כבד לאחר צלילה בקישון - האם תוכר כנכות?
• תביעה נזיקית נגד משטרת ישראל

אשר על כן – ובהתאם לפסיקותיה של ועדת העררים, כמו גם לפסיקתם של בתי הדין לעבודה בעניין הכרה באירוע לב כ"תאונת עבודה" – בית המשפט ציין כי יש צורך לבחון האם התקיים אירוע מסוים וחריג במהלך המלחמה העולה בקנה אחד עם הגדרת פעולת איבה כמשמעותה בחוק.

כמו כן, השופטים קבעו כי גם אם ניתן לראות במלחמה כפעולת איבה (ברוח דיני השיקום של מערכת הביטחון, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה וחוק הנכים), אין במקרה דנא ביסוס לקשר הסיבתי, ועל כן אין מקום לטעמי להוצאת צו מוחלט.