אחריות מעביד בגין התקף לב בו לקה עובד, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
אחריות מעביד להתקף לב בו לקה עובד – במקרים קיצוניים בלבד
עובדים אשר נפגעים בתאונות עבודה יכולים לעיתים להגיש תביעה גם כנגד המעסיק בגין רשלנות מצידו אשר גרמה להתרחשות התאונה. כאשר מדובר בסביבת עבודה לא בטוחה, כגון ציוד בלתי תקין או רכבים לא בטיחותיים, קל לראות מהו הקשר בין התנהלות המעביד לתאונה. עם זאת, הדברים מסתבכים כאשר עסקינן בתאונת עבודה אשר הינה אירוע לבבי.
בית המשפט דן לאחרונה בעניין זה במסגרת ערעור המרכז הרפואי אסותא על כך שהוא נמצא אחראי לאוטם שריר הלב שנגרם לאחד מעובדיו. המשיב הועסק באסותא בתור טכנאי רנטגן. בשלב מסוים פרץ סכסוך בין הטכנאים לבין הנהלת בית החולים לגבי תוספת שכר במשמרות לילה. המשיב היה הטכנאי היחידי אשר הפר את השביתה והמשיך לעבוד במשמרות אלו. כתוצאה מכך סבל המשיב ממתחים וריבים עם עמיתיו לעבודה. באחד הימים, הגיעו ארבעה טכנאים לעבודה ותקפו את המשיב מילולית ובטונים גבוהים. למחרת – לקה המשיב בליבו.
בית הדין לעבודה קבע כי התקיים במקרה זה קשר סיבתי בין הויכוח עם הטכנאים לבין אוטם שריר הלב ועל כן מדובר בתאונת עבודה כתוצאה מרשלנות המרכז הרפואי. בפסק הדין נקבע כי ההנהלה ידעה על כך שהמשיב הוא הטכנאי היחיד המועסק במשמרות לילה והויכוח שהביא להתקף הלב לא היה אלא שיאה של התנכלות רצופה כלפי המשיב. נקבע כי הנהלת המרכז ידעה כי "הטכנאים האחרים רואים במשיב שובר שביתה" והיא הפרה כלפי האחרון את חובת הזהירות הקונקרטית אשר הונחה על כתפיה כלפיו.
המרכז הרפואי אסותא הגיש ערעור על פסק דין זה. בערעור נטען כי התשתית העובדתית איננה תומכת בעובדות אשר נקבעו בפסק הדין ולא הוכחה כל התנכלות כלפי המשיב. זאת ועוד, המרכז הרפואי טען כי הוא כלל לא ידע על הסכסוך בין הטכנאים האחרים לבין התובע. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי גם אם המעסיקה ידעה על מערכת היחסים העכורה בין המשיב לבין עמיתיו לעבודה, אין להטיל עליה בעניין זה אחריות לאוטם שריר הלב בו לקה הטכנאי.
בעולם אידיאלי, קבע השופט עמית, עובד יגור עם מעביד ומעביד עם עובד ירבץ. עם זאת, החיים הינם מורכבים יותר ופעמים רבות פורצים ויכוחים ועימותים במקומות העבודה. "ברור לכל כי ישנם עובדים אשר עלולים לקחת את המחלוקות והויכוחים באופן קשה יותר מאחרים, או כפי שקרה במקרה זה – לקחת אותם ללב", כתב השופט בפסק הדין, "במקרה זה איני סבור כי הנהלת המרכז הייתה יכולה לצפות שהויכוח יביא את המשיב לרוגז ולהתרגשות כה חריגים, עד כדי אוטם שריר הלב".
מבחן הציפיות
דהיינו, לא הייתה יכולת מצידה של המעבידה לצפות את הליך הגרימה ואת סוג הנזק ועל כן אין להטיל עליה אשם בעניין זה. מושכלות ראשונים הם כי עוולת הרשלנות בוחנת את התנהלותו של המזיק על בסיס מבחן הסבירות. דהיינו, כיצד היה מצופה מאדם סביר ונבון להתנהג בנסיבות המקרה.
קראו עוד בתחום:
- ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד
- האם מעביד אחראי לפיצויים בגין השלמה עם נהלים לא בטיחותיים בעבודה?
- פיצויים לעובד לאחר פציעה בגין קטטה בעבודה, האמנם?
- האם מעביד אחראי לפציעה של עובד שביצע פעולה פשוטה?
אחד המבחנים המרכיבים את סוגיית הסבירות הנ"ל הוא מבחן הציפיות. האם סביר להניח שהמזיק יכול היה לצפות את הנזק נשוא התובענה. במקרה זה, בית המשפט קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה.
"מה היה ניתן לעשות כדי למנוע את הנזק? האם ניתן לאסור על עובדים להתווכח ביניהם, או לאסור עליהם להתגודד כפי שהוצע על ידי המשיב בדיון בפנינו? האם היה על ההנהלה להוציא צו הרחקה אשר מטרתו למנוע מאחרים להתקרב למשיב ת"ק פרסה או ת"ק מטרים? האם היה על המערערת לנקוט עמדה ולהתערב בסכסוך בין המשיב לבין הטכנאים האחרים, ושמא היה בכך כדי ללבות את הסכסוך בינו לבין הטכנאים האחרים? כל אלה – ועוד – הן שאלות רטוריות. יש בהן כדי להמחיש כי על מנת להטיל אחריות על מעביד, יש להראות במה התרשל כלפי העובד, ובכך כשל המשיב במקרה דנן", סיכם השופט עמית החלטתו.
