התיישנות תביעות בגין תאונת עבודה

דרגו את המאמר

אימתי תביעה לקבלת פיצויים בגין תאונת עבודה תתיישן? האם אדם אשר נפגע בעבר בעבודה, ולא מיהר להגיש תביעה בעניין, עלול לאבד את זכותו לפיצויים? ובכן, היות ותאונות עבודה באות במגוון סוגים וגוונים, וגם עובדים ותנאי עבודה אינם זהים זה לזה, מדובר בסוגיה מורכבת אשר נבחנת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.

      קראו עוד על תאונות עבודה:

• תסמונת התעלה הקרפלית בתור תאונת עבודה
• ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד
• טנטון - מהן פניות חוזרת ונשנות לקבלת טיפול רפואי אשר יתועד?
• אחריות אישית של בעל מניות או אורגן בחברה, לנזקי עובד בתאונת עבודה

במידה ואתם חוששים כי תביעתם בגין תאונת עבודה התיישנה, מומלץ בהחלט לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה, וזאת על מנת להעריך את הנסיבות הספציפיות הרלבנטיות. מאמר זה יסקור בקצרה את סוגיית התיישנות תביעות פיצויים בגין תאונת עבודה, וזאת על בסיס תקופות ההתיישנות הנפוצות ביותר.

תביעות נזיקין, לרבות תביעות אשר עניינן פגיעה בעבודה, מתיישנות לאחר שבע שנים ממועד התאונה. לאמור, נפגע עבודה צריך להגיש תביעה בגין פגיעתו בתוך שבע שנים ממועד האירוע. עם זאת, לכלל זה ישנם מספר חריגים אשר יכולים – בהתקיימם – להאריך את תקופת ההתיישנות.

מועד גילוי הנזק

החריג הראשון הינו חריג מועד גילוי הנזק. על פי חריג זה, תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ רק כאשר הנפגע גילה את נזקו (ואת הקשר של הנזק לעבודה) ולא כאשר הנזק החל להתפרץ. לדוגמא, עובד אשר עבודתו דורשת ממנו חשיפה לחומרים כימיים מגלה כי הוא לוקה בסרטן. במקרה זה, מרוץ ההתיישנות יחל לרוץ ממועד גילוי הסרטן ולא ממועד הופעתו הראשונית של הסרטן בפועל. מועד גילוי הנזק עוסק למעשה במבחן האדם הסביר ולא מדובר בסוגיה סובייקטיבית.

לאמור, הבדיקה נוגעת למועד בו היה מצופה מאדם סביר לגלות את המחלה, ולא מהמועד בו היא נתגלתה בפועל. כמו כן, לעיתים אדם יודע על מחלתו אך איננו מתייחס לקשר הסיבתי שבין המחלה לתנאי עבודה. גם במקרה זה, ייתכן ויהיה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות החל ממועד גילוי הקשר הסיבתי בין העבודה לפרוץ המחלה.

יצוין כי הדברים אמורים גם כאשר עסקינן באירוע תאונתי ולא במחלה המתפתחת עם השנים. דהיינו, אדם יכול להיפצע בעבודה ולהבין כי הפציעה גרמה לו לנזק משמעותי רק לאחר תקופה ממושכת. עם זאת, במידה וחלפו עשר שנים ממועד התאונה, התביעה תתיישן גם אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר.

חוסר הכרה

חריג נוסף בנוגע למרוץ ההתיישנות בתביעות בגין תאונות עבודה הינו חריג חוסר ההכרה. על פי חריג זה, מרוץ ההתיישנות מתארך וזאת משום שהנפגע היה במצב של חוסר הכרה או מצב נפשי קשה, אשר לא אפשר לו למעשה להגיש את התביעה נשוא פגיעתו. במקרים אלו, רק כאשר הנפגע ישוב למצב רפואי ואו נפשי אשר מאפשר הגשת התביעה, יחל לרוץ מרוץ ההתיישנות. כמו כן, במידה וממונה לנפגע זה אפוטרופוס לגוף, יחל מרוץ ההתיישנות עם מינוי האפוטרופוס.

לא רשימה סגורה

כאמור, התיישנות תביעות בגין תאונות עבודה מתייחסת לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי. החריגים אשר פורטו לעיל אינם מהווים רשימה סגורה לעניין זה. ישנם חריגים נוספים אשר ניתן להוכיח את קיומם על מנת להאריך את תקופת ההתיישנות. במקרים אלו, מומלץ לפנות לעורך דין מטעמכם על מנת לעמוד על סיכויי התביעה העתידית. כמו כן, חשוב לציין כי תקופת ההתיישנות אינה עוצרת עם הפניה למבטח (המעסיק, חברת הביטוח, ביטוח לאומי) אלא עם הגשת התביעה בפועל.