התיישנות תביעה בגין ליקוי שמיעה בעבודה לאחר התיקון לחוק, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
ליקוי שמיעה בתור תאונת עבודה לאחר התיקון לחוק הביטוח הלאומי
תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי, אשר נכנס לתוקפו בראשון ליולי 2005, צמצם באופן משמעותי את זכאותם של עובדים הסובלים מליקויי שמיעה לתגמולים בגין תאונת עבודה. סעיף 84(א)(א) לחוק מונה שלושה תנאי סף מצטברים אשר בלעדיהם לא יוכר הליקוי כפגיעה בעבודה:
- הוכחה חשיפה של רעש התקפי ומתמשך אשר עולה על המותר על פי סעיף 173 בפקודת הבטיחות עבודה.
- כושר השמיעה של העובד פחת בכל אחת מהאוזניים בשיעור של 20 דציבלים לפחות.
- תביעתו של העובד הוגשה בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין הבאים:
- היום בו הליקוי תועדה ברשומה רפואית (כמשמעותה לפי חוק זכויות החולה) לראשונה.
- היום בו החלה הירידה בשמיעה לפי קביעה של ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים.
מטרתו של התיקון הנ"ל הייתה למעשה לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה (ובמיוחד טינטון) יוכרו בתור תאונות עבודה. צמצום זה נעשה על ידי התיקון בדרך של קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטינטון.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, נדרש בית הדין לבחון את זכאותו של מלטש יהלומים להכרה בפגיעה בשמיעה ממנה הוא סובל כתאונת עבודה. מדובר בתביעה אשר הוגשה ב-14 לספטמבר 2009 ואשר נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. המל"ל דחה את התביעה וזאת משום שהתובע התלונן "כבר" בשנת 2004 על ירידה בשמיעה בזיקה לעבודה במסגרת רעש מזיק. לשיטת הנתבע, היות וחלפו כחמש שנים בין הדיווח הראשוני על הירידה בשמיעה לבין הגשת התביעה, אין אלא לקבוע כי יש לדחות התביעה.
התובע התנגד לפרשנות זו. לטענתו, רישומים אלו אינם צריכים להילקח בחשבון ויש לבחון מועד הגשת התביעה לפי הרישומים המאוחרים למועד כניסת התיקון לתוקף. לטענתו, הוא התלונן בשנת 2004 על ליקויי שמיעה בטרם נכנס תיקון 79 לתוקפו, ועל כן לא הייתה חובה להגיש תביעה במועד מינימאלי.
לא תיפסל זכאותו של המבוטח בגין הוראת חוק שלא הייתה קיימת בשנת 2004
בית הדין לעבודה קבע כי פרשנותו של המוסד לביטוח הלאומי לחוק איננה סבירה ואיננה מידתית. בפסק הדין נכתב כי פרשנות זו תשלול לצמיתות את זכותם של התובע ומבוטחים נוספים להכרה כנפגעי עבודה בעקבות הוראת חוק אשר לא הייתה כלל קיימת בעת שפנו אלו לטיפול רפואי.
קראו עוד על ליקויי שמיעה בעבודה:
- טנטון - מהן פניות חוזרת ונשנות לקבלת טיפול רפואי אשר יתועד?
- הכרה בליקוי שמיעה אך לא בטנטון - חשיפה לרעש מזיק
-
ליקויי שמיעה בתור תאונת עבודה - חשיבות כמות הפניות לטיפול רפואי - פניות חוזרות ונישנות לטיפול רפואי במסגרת תביעה להכרה בטנטון כתאונת עבודה
זכאותם של נפגעים בעבודה להגיש תביעה להכרה בפגיעתם נבחנת על פי רוב לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (בכפוף לדיני ההתיישנות הרגילים). אי לכך, קבלת שיטתו של המוסד לביטוח הלאומי במקרה זה תביא לכך שתיווצר אפליה של ממש בין מבוטחים הסובלים מליקויי שמיעה לבין מבוטחים הסובלים מפגיעות אחרות (אשר יכולים להגיש את תביעתם לפי כללי ההתיישנות הגלובליים).
לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בליקויי השמיעה ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה. פרשנותו של המל"ל, לו הייתה מתקבל, הייתה מאיינת את זכותם של נפגעי שמיעה אשר דיווחו על פגיעה בשמיעתם לפני הראשון ליולי 2005 להליך שהתיישן. מדובר בפרשנות אשר אינה מותירה שיקול דעת למוסד לביטוח לאומי, או לבית הדין, גם כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. אי לכך, עסקינן בפרשנות בלתי סבירה ובלתי מידתית אשר דינה להידחות.
