האם תרופות אותם נטל נכה צהל, לטיפול בהפרעה פסיכוטית, גרמו לסוכרת?

דרגו את המאמר

תרופות לטיפול בהפרעה פסיכוטית גרמו לסוכרת - האמנם והאם משרד הביטחון יכיר בכך?

בית המשפט העליון דחה בקשת ערעור אשר הונחה לפתחו בעקבות דחיית תביעה בבית המשפט המחוזי. מדובר בבקשתו של נכה צה"ל אשר הוכר בשנת 1975 כסובל מהפרעה פסיכוטית ונמצא מאז בטיפול ומעקב רפואי. בשנת 2003 אובחן כי המבקש סובל גם מסוכרת 2. בעקבות כך, הוגשה על ידי המבקש תביעה לקצין התגמולים ובה עתירה להכיר בקשר סיבתי בין המצב הנפשי להתפתחות הסוכרת.

המבקש טען, בין השאר, כי אחד הגורמים לסוכרת היה התרופות שנאלץ הוא לקחת בגין מצבו הנפשי. ועדה רפואית מחוזית דחתה את תביעתו של המבקש, וערעור על החלטת ועדה זו נדחה על ידי ועדה רפואית עליונה. לאחר מכן, המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 35(א) לחוק הנכים ובה טען כי יש בידיו ראיה חדשה אשר יכולה לבסס את הקשר הסיבתי האמור.

      קראו עוד בתחום:

• אנורקסיה לאחר שירות צבאי, האם תתקבל תביעה?
• בתה של הסוהרת שנספתה באסון הכרמל ובת זוגה תוכר כיתומה
• האם קצבת נכות מהביטוח הלאומי מונעת הצגת ראיות חדשות בפני קצין התגמולים?
• פריקות כתף חוזרת במהלך שירות צבאי - החמרה במצב בריאותי

לבקשה זו צורף תצהיר ובו נטען כי החל משנת 2000, ובסמוך לגילוי מחלת הסוכרת, חלה החמרה משמעותית במצבו הנפשי של המבקש. הועדה המחוזית דחתה את הבקשה לעיון חוזר וערעור על כך נדחה על ידי הועדה הרפואית העליונה. המבקש פנה אפוא לבית המשפט.

בבית המשפט טען המבקש כי הועדות הרפואיות אשר דנו בעניינו לא התייחסו להחמרה המשמעותית במצב הנפשי בסמוך לאבחון מחלת הסוכרת. לדבריו, הועדות התעלמו גם מהסמיכות בזמנים בין השניים. המבקש הציג גם טענות בנוגע להרכב הועדות. לטענתו, בועדה הרפואית העליונה לא היה חבר אשר מומחה בתחום הסוכרת.

לא הוצגו ראיות המצדיקות עיון מחדש

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. בפסק הדין נכתב כי המבקש לא הציג ראיה או שינוי נסיבות אשר מצדיקים עיון מחדש בבקשתו. כמו כן, צוין כי הועדות השונות שמעו את המבקש וקביעתם הייתה חלוטה – אין במחקר הרפואי כיום הכרה בין נטילת התרופות המסוימות לבין מחלת הסוכרת.

הועדות ציינו כי למבקש מספר נתונים פיסיולוגיים אשר השפיעו על התפתחות המחלה כגון עודף משקל. זאת ועוד, המבקש לוקה במחלת נפש כבר 35 שנה ולא הייתה בתיעוד הרפואי כל התייחסות ל"החמרה במצבו".

בית המשפט דחה גם את טענותיו של המבקש ככל שהם נגעו להרכב הוועדות. מדובר בוועדה בת ארבעה רופאים אשר שניים מהם מומחים פנימיים ושניים מהם מומחים פסיכיאטריים. כמו כן, תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 קובעות כי אין בתחום הסוכרת מקצוע ראשי או מקצוע על. המומחיות המוכרת לעניין זה הינה "רפואה פנימית" ושני מומחים מענף זה היו חברים בוועדה הרפואית העליונה. יתרה מכך, על פי חוק הנכים, אין חובה כי כל הרופאים בוועדה יהיו מומחים בתחום המדובר והסמכות לקבוע הרכב הוועדה נתונה לידי יו"ר הועדה. כאמור, בית המשפט העליון דחה אף הוא את טענותיו של המבקש, וכן את בקשתו לערער את פסיקת בית משפט קמא.