כאבי גב ובלט דיסק בעקבות שירות בהנדסה קרבית

דרגו את המאמר

כאבי גב תחתון ובלט דיסק לאחר שירות בהנדסה קרבית

לוחם אשר שירת בהנדסה קרבית הגיש תביעה כנגד משרד הביטחון בגין בלט דיסק וכאבי גב. קצין התגמולים דחה את התביעה בקובעו כי מדובר בתנאים אליהם נחשפים רבבות חיילים מדי יום. כמו כן, משרד הביטחון טען כי המערער התלונן בילדות מספר פעמים על כאבי גב. אי לכך, ניתן לראות בכאבים כהתפרצות הליך תחלואי שהחל עוד לפני הגיוס.

המערער, חייל משוחרר אשר שירת בהנדסה קרבית, טען כי נגרמו לו פגימות בברכיים ובגב התחתון וזאת בשל תנאי שירותו. קצין התגמולים קבע כי דין התביעה להידחות וזאת משום שאין קשר בין הכאבים לבין תנאי השירות הצבאי.

משרד הביטחון הסתמך בהחלטתו על חוות דעת שנערכה עבורו על ידי פרופ' ו' ביאליק. המערער לא השלים עם דחיית תביעתו ופנה בעניין לבית המשפט המחוזי. לשמחתו, בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי יש להכיר בו כנכה צה"ל מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1957 (נוסח משולב). המערער צירף לכתב הערעור חוות דעת רפואית מטעמו.

המערער פרש בפני וועדת הערעור את תנאי שירותו, ואלו צוטטו בהרחבה. לפי עדותו, הוא גויס לשירות חובה בשנת 1979, בפרופיל 82, ושובץ לטירונית קרבית בחיל ההנדסה. במהלך השירות נטל התובע חלק במסעות ארוכים תוך נשיאת משקל רב. חרף הכאבים בהם חש, המשיך המערער בשירות ואף יצא לקורס מפקדים.

      קראו עוד בתחום:

• שחרור על מצב נפשי - גיוס עם אפליפסיה וגורמים תורשתיים
• חשיפה לקרינה מסוכנת והכרה בסרטן הלימפה כפגיעה במהלך השירות הצבאי
• חייל התעלף במהלך תרגיל מסיבה לא ברורה - האם יוכר כנכה צה"ל?
• פליטת כדור במהלך שירות מילואים - תביעה נגד משרד הביטחון

בדצמבר 2000, בעקבות כאבי גב, הופנה המערער לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת אשר מצאה כי הוא סובל מבלט דיסק בחוליות הגב התחתון. לקראת סיום שירותו בצה"ל הורד הפרופיל הרפואי של המערער ל-72.

המומחה מטעם משרד הביטחון גרס כי אין קשר בין תנאי השירות לבין הכאבים. לטענת המומחה "האירועים להם היה המערער שותף לא היו שונים באופן מהותי מפעילות המוטלת על עשרות אלפי חיילים מדי שנה, ולא כל החיילים הנ"ל סובלים מכאבי גב". המומחה הוסיף כי בלט דיסק כפי שאובחן אצל המערער מהווה ממצא אופייני בבדיקות CT בקרב רבים מבני גילו של החייל.

האם כאבי גב בילדות מעידים על עבר רפואי?

לעומת זאת, המומחה מטעם התביעה טען כי המערער התגייס ליחידה קרבית בפרופיל רפואי גבוה, כאשר הוא בריא וחדור מוטיבציה. לדידו של המומחה הנ"ל, "תלונותיו של המערער החלו, כפי שמוסכם על כולם, לאחר פעילות פיזית מאמצת. לפיכך, ברור כי יש לקבוע שמוגבלותו החלה תוך שירות. מאחר ובבדיקות לא נמצאה כל עדות לפתולוגיה גרמית מולדת במבנה עמוד שדרה מותני, יש אף מקום לקבוע שכאביו ומוגבלותו חלו עקב שירותו הצבאי".

בית המשפט המחוזי קיבל, כאמור, את הערעור. "אין מחלוקת על כך ששירותו הצבאי של המערער היה כרוך בחשיפה למאמצים פיזיים. אף המומחה מטעם המשיב, פרופ' ביאליק, הסכים בחוות דעתו כי שירותו הצבאי של המערער היה רצוף מאמצים וקשיים גופניים ניכרים", נכתב בפסק הדין.

על רקע דברים אלו, בית המשפט קבע כי יש לבחון את משקלם של הרישומים הרפואיים אשר העידו על כאבי גב מתקופת הילדות. רישום אחד בגיל 6, ורישום שני בגיל 12. בפסק הדין נכתב כי משקלן של תלונות אלו הינו אפסי ואין להם כל משמעות משפטית רלבנטית לעניין דנן. המערער גויס לצה"ל כאדם בריא, ושתי תלונות מלפני שנים אינן מעידות על תהליך תחלואי כלשהו.