הטרדה מינית בצבא ופגיעה נפשית - ההתנהלות מול משרד הביטחון

דרגו את המאמר

צבא הגנה לישראל מהווה לא רק כור היתוך בין שכבות ומגזרים שונים באוכלוסייה, אלא גם מקום חיכוך תמידי בין גברים ונשים. אכן, זוגות רבים מכירים בצבא וקשרי ידידות ואהבה מתפתחים לא אחת בקרב חיילים וחיילות. עם זאת, לעיתים, מביא המגע המשותף לכדי יצירת קרקע פורייה למעשים בלתי כשרים כגון הטרדה מינית ואף חמור מכך.

החוק למניעת הטרדה מינית נכנס לתוקפו בישראל לפני כ-13 שנים. לאחר פרסום החוק, ובהתאם לתוכנו, פורסמה פקודת מטכ"ל אשר עוסקת בטיפול בחיילת או חייל אשר נפלו קורבן להטרדה מינית. על פי הפקודה, ניתן להגיש תלונה כנגד המטריד וניתן להגיש כנגד האחרון כתב אישום פלילי בגין המעשים.

      קראו עוד בתחום:

• הכרה בנכות נפשית בצבא בגין הטרדה מינית בבסיס
• דיווח על הטרדה מינית לאשתו של המטריד - האם לשון הרע?
• האם הטרדה מינית תוכר כתאונת עבודה?

מדי שנה, סובלות חיילות רבות ממקרים של הטרדה מינית בעת שירותן הצבאי. הטרדה זו יכולה להיות הערות סקסיסטיות או ניסיונות עיקשים לזכות בתשומת לב מעבר לקשרים הצבאיים, ויכולה להגיע עד כדי ניסיונות ממש של מגע פיסי. סקר אשר נערך על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים בשנת 2009 העלה תוצאות קשות לפיהן כ-14% מהחיילות בצה"ל סובלות מהטרדה מינית במסגרת שירותן (אחת לכל שבע חיילות).

חשוב לדעת כי צה"ל פועל רבות על מנת למגר תופעות אלו והטיפול בנושא בצבא הישראלי נחשב לנחרץ, מתקדם ובלתי מתפשר. על פי רוב, מעשים אשר עולים כדי הטרדה מינית יביאו לפתיחת רישום פלילי לפוגעים ומתן סיוע לנפגעות.

הצבא מכיר בכך כי נפגעות תקיפה מינית בדרגותיה השונות עלולות לפתח הפרעות פוסט טראומתיות קשות. אי לכך, ועל אף כי נשים מעטות בלבד יודעות זאת, חיילת אשר נפגעת בגין הטרדה מינית במהלך שירותה יכולה לזכות בהכרה ממשרד הביטחון לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. מרבית הקורבנות, עם זאת, אינן מנצלות זכותן זו, אם בשל חוסר ידיעה ואם בשל חשש מלפעול כנגד תוקפיהן.
 

תביעת פיצויים כנגד התוקף

בדומה למקרה של הטרדה מינית באזרחות, גם אישה אשר נפגעה במהלך שירותה הצבאי יכולה להגיש כנגד הפוגע תביעת פיצויים נזיקית. במקרה זה, תובעת הנפגעת פיצויים מהמטריד בגין הנזקים הגופניים והנפשיים אשר נגרמו לו כתוצאה ממעשיו. תביעה זו תדרוש הוכחה של מספר היבטים. ראשית, יהיה על התובעת להוכיח את האירועים הפוגעניים. לאחר מכן, יהיה עליה להוכיח נזקים שנגרמו לו בפועל וקשר סיבתי בין הנזקים לבין הפגיעה המינית.

לדוגמא, במידה וצעירה סובלת מפוסט טראומה בגין תקיפה מינית בצבא, ועולה בידיה להוכיח את אירוע התקיפה המינית, עליה להוכיח גם מבחינה רפואית את הקשר הסיבתי שבין מצבה הנפשי לבין התקיפה.
 

תביעה נגד משרד הביטחון

קצין התגמולים ואגף השיקום במשרד הביטחון אחראים על הפיצויים והדאגה לחיילים שנפגעו תוך כדי ועקב שירותם הצבאי. פגיעות נפשיות ופיסיות בגין הטרדה מינית בשירות הצבאי, זהות מבחינה זו לפציעה בקרב. אי לכך, חיילת אשר נפגעה בגין הטרדה מינית במהלך שירותה הצבאי, רשאית להגיש תביעה למשרד הביטחון להכרה בה כנכת צה"ל.

חשוב לדעת כי למרות שעל תביעות כנגד משרד הביטחון חלה תקופת התיישנות, ייתכן ויהיה ניתן להגיש תביעות אלו גם בחלוף זמן משמעותי ואף שנים רבות. לדוגמא, במידה והחיילת סבלה במשך שנים מבעיות נפשיות שונות, ואירוע הטרדה מינית אשר גרם לבעיות אלא ואו החמיר אותן, הודחק במשך שנים רבות, ייתכן ועדיין תהיה פתוחה בפני חיילת זו הדלת להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון, גם חרף חלוף תקופת ההתיישנות "הרשמית".

במקרים אלו, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה, ולהתייעץ עימו בנוגע לנסיבות המקרה. חשוב לדעת כי היות וחוק הנכים נחשב חוק סוציאלי, פעמים רבות בתי המשפט נוטים "לחרוג" מהוראותיו היבשות וזאת בכדי לעשות צדק עם הנכה.

תביעה לא פשוטה

בניגוד לפגיעות פיסיות, אשר על פי רוב קל למקם אותן בזמן, תוצאה ומקום, פגיעות נפשיות הינן מורכבות יותר והוכחתן איננה עניין של מה בכך. קל וחומר הדברים אמורים לגבי הטרדה מינית. עם זאת, כאשר בית המשפט יבחר להכיר במעשי ההטרדה המינית ובנזק אשר נגרם לחיילת, סביר להניח כי הנפגעת תוכר כנכת צה"ל.

ההכרה בנכות הצה"לית טומנת בחובה תשלומי קצבאות והטבות נוספות. הזכויות הנובעות מן הנכות תלויות גם באחוזי הנכות אשר ייקבעו לנכה על ידי ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון. חשוב לציין כי על פי רוב ייפתח גם הליך פלילי כנגד המטריד או התוקף. הרשעתו של זה בהליך הפלילי יכולה לסייע לחיילת באופן משמעותי בתביעותיה האזרחיות כנגדו וכנגד משרד הביטחון.

תביעת נכות, אימתי?

כל חייל אשר נפגע מבחינה נפשית או פיסית במהלך ועקב שירותו הצבאי רשאי להגיש תביעה בעניין כנגד קצין התגמולים ומשרד הביטחון. במקרה בו מדובר בפגיעה נפשית, אחוזי הנכות של הנפגע מדדים על פי נכותו הרפואית והפגיעה התפקודית שהיא גורמת לו בחיי היום-יום. לעיתים מדובר בפגיעה קלה בלבד, אך פגיעות נפשיות רבות עלולות לגרום גם לאובדן כושר עבודה מלא ופגיעה חמורה בתפקוד. לדוגמא, חיילת אשר תפתח מחלה נפשית כגון סכיזופרניה, בגין הטרדה מינית או אונס במהלך השירות הצבאי, תזכה לפיצויים בהתאם.

רשלנות גורמי הביטחון

במקרים בהם משרד הביטחון או הצבא מתרשל בטיפול בתלונה בגין הטרדה מינית, ורשלנות זו גורמת להחמרה בפגיעה ואו במצבה הנפשי או הגופני של הנפגעת, ייתכן ויהיה ניתן להגיש גם תביעה כנגד המדינה. לא אחת, מוכח כי טיפול רשלני בתלונה בגין הטרדה מינית "תרמה" להמשך הפגיעה ולהתגברות הנזקים אשר נגרמו כתוצאה ממנה.

עם זאת, לא כל פגיעה של חייל בחיילת נגרמה בשל רשלנות גורמי הביטחון. נסיבות כל מקרה נבחנות באופן ספציפי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין על מנת לבחון את מכלול אפשרויות הפעולה העומד על הפרק.