האם תאונת עבודה בדרך מהלימודים לעבודה? האם הלימודים היו קשורים לעבודה?

דרגו את המאמר

תאונה בדרך מהלימודים לעבודה - האם תאונת עבודה?

(חי') 2181/08 בל (חי') 2181-08‏ ‏

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה אשר במהלכה אדם נפגע בעבודתו, תוך כדי העבודה ובעקבותיה. סעיף 80 לחוק מרחיב וקובע כי המושג "תאונת עבודה" חל גם על מקרים של הליכה למקום העבודה או ממקום העבודה. עם זאת, הרחבה זו מצטמצמת בסעיף 81 לחוק. על פי סעיף זה, הפסקה או סטייה מהעבודה/לעבודה מנתקת את הקשר הסיבתי שבין הדרך לבין העבודה ואינה מחילה את הוראות החוק על המבוטח. לדוגמא, במידה ובדרך לעבודה העובד נפגע לאחר שסטה מדרכו ועצר - למשל בבנק - לזמן ממושך, אזי ניתק הקשר שבין העבודה לבין הדרך ולא מדובר בתאונת עבודה.

• נפילה בתחנה מרכזית - האם סטייה מהדרך המקובלת לעבודה?
• תאונת עבודה בדרך הביתה - האם עצירה במסעדה היא סטייה מהדרך?
• תאונה בדרך הביתה - האם סטייה לבית הכנסת מנתקת את הקשר בין העבודה לתאונה?

הלכה פסוקה היא כי כאשר מבוטח שם פעמיו למקום אחר, אשר איננו מקום עבודתו, וממקום זה הוא פונה לעבודה, עסקינן בשני אירועים נפרדים ועצמאיים. השופט רבינוביץ' עסק בסוגיה זו בפסיקתו. לדידו, השאלה המתבקשת הינה - האם העובד יצא מהעבודה והלך לביתו (או יצא מביתו והלך לעבודה), אם לאו. במקרה זה, השופט רבינוביץ' קבע כי עובד אשר יצא מהעבודה ונסע לאזכרה, ובדרך נפגע בתאונת דרכים, איננו זכאי ליהנות מתגמולי הביטוח הלאומי מתוקף היות האירוע תאונת עבודה. נקבע כי "האזכרה הייתה יעד אשר עמד בפני עצמו ועל כן היה מדובר בעניין עצמאי ללא קשר לעבודה".

תאונה בדרך מהלימודים

להלן דוגמא למקרה מסוג זה בו נפלה מחלוקת בין עובדת במרפאת שיניים לבין הביטוח הלאומי. עובדות המקרה היו כדלקמן. בתקופה המדוברת, התובעת הועסקה בתור סייעת לרופא שיניים בחיפה. בשלב מסוים, העובדת ביקשה להרחיב את אופקיה ונרשמה ללימודי שיננות במכון בעיר. בשנת הלימודים הראשונה, התובעת למדה בכל יום בבוקר והלכה לעבודה לאחר הלימודים. בשנה השנייה, הלימודים כללו גם עבודה מעשית ולימודיה של התובעת התקיימו לסירוגין בבוקר ואחר הצהריים. שיבוצה בעבודה היה בכפוף ללימודיה. במהלך אחד הימים, לאחר תום הלימודים, התובעת נפגעה בדרכה מהלימודים לעבודה. האם מדובר בתאונת עבודה?

בית הדין לעבודה קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה. בפסק הדין נקבע כי מטרת יציאתה של התובעת מביתה ביום התאונה הייתה לשם הגעה למקום הלימודים. לפיכך, התאונה אשר נגרמה לאחרונה בדרך מהלימודים לעבודה לא הייתה יכולה להיחשב כתאונת עבודה וזאת משום ש"לא היה מדובר בתאונה שנגרמה בדרך ממעונה של המבוטחת לעבודתה". בית הדין נדרש בפסק דינו לתכלית נסיעתה של התובעת ולשאלה האם היא נעשתה לשם עניינים פרטיים או לצורכי עבודה. התובעת טענה כי לימודי השיננות היו קשורים בטבורם לעבודתה. מנגד, הביטוח הלאומי גרס כי לא היה מדובר בלימודים שהיו חלק מעבודתה של המבוטחת.

האם הלימודים היו מטעם העבודה?

לטענת העובדת, מנהלי המרפאה בה היא עבדה היו מעוניינים לקדמה ועל כן הלימודים במכון לשיננות היו לשם העבודה ובעקבותיה. היא הדגישה כי היציאה ללימודים הייתה בתמיכה מלאה של המעסיקה וזו אף השתתפה במימונם והתחשבה בה בשיבוצה למשמרות. הביטוח הלאומי טען כי הדברים לא היו כפי שהם תוארו על ידי התובעת. נטען כי היציאה ללימודי השיננות הייתה ביוזמתה של התובעת ולא ביוזמת המעסיקה, ומדובר היה ברצון של העובדת לקידום מקצועי ואישי.

בית הדין בחן את הראיות אשר הוצגו לפניו, לרבות העדויות הרלבנטיות והמסמכים השונים, וקבע כי התובעת הייתה זו אשר יזמה את לימודי השיננות. הודגש כי היא נרשמה אליהם מרצונה החופשי ומימנה אותם בעצמה. כמו כן, הלימודים לא היו על חשבון זמן העבודה אלא על זמנה הפרטי של התובעת.

"שוכנענו כי מלבד תחום הלימודים והעיסוק, לא היה כל קשר בין הלימודים ובין העבודה", נכתב בפסק הדין, "לימודיה של המבוטחת נעשו במקרה זה לשם צרכיה הפרטיים ולא לצרכי העבודה. התובעת החליטה ביוזמתה לצאת ללימודים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית, ללא כל דרישה של המעסיק, כך גם מימנה התובעת את לימודיה בעצמה. העובדה כי לאחר סיום הלימודים החלה התובעת לעבוד כשיננית, והעובדה כי מקום העבודה התחשב בתובעת מבחינת שעות העבודה בתקופת הלימודים, לא היה בה כדי ללמד כי מקום העבודה שלח את התובעת ללמוד וכי הלימודים היו לצרכי העבודה".