דמי פגיעה לשוהה בלתי חוקי, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
האם תשלום בגין תאונת עבודה עבור שוהה בלתי חוקי?
האם תושב ג'נין אשר שהה באופן בלתי חוקי בישראל יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה? האם דמי הפגיעה מהווים חלק מזכויותיו של הנפגע או שמא שהייתו הבלתי חוקית בישראל מאיינת זכות זו?
התובע, בן 30, עבד אצל קבלן ישראלי ובעת ביצוע עבודתו נפל מגובה של שלושה מטרים ונגרמו לו נזקי גוף שונים. התאונה התרחשה ב-13 לאוגוסט 2008. התובע הובהל לבית החולים סורוקה, אושפז במחלקה האורטופדית ועבר שני ניתוחים לקיבוע שברים בירך שמאל ובעמוד השדרה. כעבור כשבוע וחצי, התובע שוחרר מבית החולים.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ואישר לתובע את תביעתו לדמי פגיעה באופן עקרוני. עם זאת, ב-8 לנובמבר 2007, הודיע הביטוח הלאומי לתובע כי זכאותו לדמי פגיעה נשללת וזאת משום שהחל מיוני 2002 הוא שהה בישראל שלא כדין. הביטוח הלאומי הסתמך בכך על הוראת סעיף 324ב' לחוק הביטוח הלאומי.
התובע טען כי הוא זכאי לתשלום דמי פגיעה מכוח החלטות המוסד באוקטובר ונובמבר 2006. לדבריו, סעיף 324ב' לחוק הביטוח הלאומי אינו חל במקרה דנן וזאת משום שהסעיף חל על ענפי ביטוח שמלכתחילה הזכאות בהם מותנית בתושבות ישראלית. לטענתו, עניין תושבותו של אדם זר אינה רלבנטית לצורך הגדרתו כמבוטח בביטוח נפגעי עבודה ודי בכך שאותו אדם הינו בגדר עובד כהגדרתו בסעיף 75(א)(1) לחוק.
המחלוקת אשר עמדה בין הצדדים הייתה למעשה – האם התובע שהה בישראל שלא כדין ביום התאונה. במידה והתשובה לשאלה זו חיובית, האם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה אשר הוכרה באופן עקרוני על ידי המוסד, וזאת נוכח הוראת סעיף 324ב' לחוק.
האם התובע שהה שלא כדין?
ראש ענף ברשות האוכלוסין וההגירה בסניף עפולה של המשרד הפנים אישרה בתעודת עובד ציבור כי ביוני 2002 נלקחה מהתובע תעודת הזהות הישראלית, הוחזרה לו תעודת זהות של הרשות הפלשתינאית והוא התבקש לעזוב את ישראל.
עוד אישרה ראש הענף כי החל ממועד זה ואילך, כל שהייה של התובע בישראל הייתה שהייה בלתי חוקית. התובע לא ביקש לחקור את מוסרת ההודעה ובית הדין לעבודה קיבל את דבריה כפי שהם. דהיינו, במועד התאונה התובע שהה באופן בלתי חוקי בישראל.
האם התובע זכאי לתשלום דמי פגיעה מכוח הוראת סעיף 324ב'?
ההוראה החוקתית אשר עוסקת בשלילת גמלה משוהה שלא כדין נמצאת בסעיף 324ב לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין בעד תקופת שהותו. על אף הוראה זו, מי שנעשה שוהה שלא כדין במקביל לכך שמשולמת לו גמלה, יופסק תשלום הגמלה עבורו בעד תקופת שהותו שלא כדין (החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין).
קראו עוד בתחום:
- האם צעיר פלשתינאי יזכה לפיצויים מהמדינה בגין ירי בטעות של חיילי צה"ל?
- פיצויים לאחר תאונת דרכים עבור פלשתינאי אשר העתיק מגוריו לישראל
- פיצויים בגין תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי, האמנם?
- פיצויים לאחר תאונת דרכים לפועל בניין פלשתינאי
שוהה שלא כדין מוגדר בסעיף 13(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. על פי החוק, שוהה שלא כדין הינו כל מי שאינו אזרח ישראלי או שאינו עולה לפי חוק השבות, ונמצא בישראל ללא רישיון ישיבה. במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, התקבל סעיף 324ב' ועניינו הינו שלילת גמלאות ביטוח לאומי אשר מושלמות ללא תלות בתושבות.
עד לחקיקת סעיף זה, גם מי ששהה בישראל ועבד בה ללא אשרה כדין, נהנה מזכויות סוציאליות לפי שלושה ענפי ביטוח לאומי – אמהות, נפגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטת רגל (או פירוק תאגיד). גמלאות אלה הן גמלאות המשולמות כתחליף לשכר והן נובעות מחוב או מנכות עקב העבודה.
פסק הדין המנחה – פסק דין האגודה לזכויות האזרח
בפסק דין האגודה לזכויות האזרח נדונה שאלת חוקיותו של סעיף 324ב'. בעתירה זו טענו העותרים כי אי תשלום הגמלאות בשלושת ענפי הביטוח הנ"ל מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לטענת האגודה לזכויות האזרח, על המדינה לשלם גמלאות גם לשוהים בלתי חוקיים וזאת מכוח אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה (בהן הזכות לשלמות הגוף, לחיים, לקבלת טיפול רפואי בסיסי והזכות לכבוד).
הנשיא ברק, במסגרת פסק הדין האגודה לזכויות האזרח, התייחס לפרשנות אשר המוסד לביטוח לאומי העניק להוראות סעיף 324ב'. על פי פרשנות זו, יש להוציא מתחולת הכלל את אותן גמלאות לגביהן יש מעביד המשלם עבורם דמי ביטוח כדין.
פרשנות זו, על פי עמדת המל"ל, מביאה להפעלת ההוראה שבסעיף באופן הבא:
- שוהים בלתי חוקיים זכאים לגמלאות בעין מכוח ענפי הביטוח המפורטים לעיל (אמהות, תאונות עבודה או פשיטת רגל). דהיינו, טיפולים רפואיים, אשפוז, שיוקם רפואי עקב פגיעה ואשפוז לצורך לידה.
- ישולמו גמלאות מכוחם של שוהים בלתי חוקיים:
- שוהה בלתי חוקי אשר נהרג במהלך תאונת עבודה, הביטוח הלאומי ישלם גמלאות לתלויים בו.
- חוב שכר עבודה לשאיריו של עובד שנפטר.
- תשלום מיוחד לילודים למי שנפטרו בעת הלידה.
- מענק פטירה לשאיריו של נכה עבודה.
- גמלאות שאינן בעד תקופה ישולמו לשוהים בלתי חוקיים (מענק לידה וכיוצא בזה).
- גמלאות בכסף ישולמו רק לנפגע בהיותו שוהה חוקי.
הנשיא ברק: עמדת הביטוח הלאומי ראויה
במסגרת הודעתו הנ"ל, המוסד לביטוח לאומי הבהיר כי השוהים שלא כדין יקבלו את מלוא זכויותיהם למעט גמלאות שוטפות בכסף (בהבדל למענקי כסף חד פעמיים או גמלאות בעין) בעד תקופת שהייתם הבלתי חוקית בישראל. אי לכך, מעסיקים של עובדים השוהים בישראל שלא כדין אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי. העובדים ממשיכים להיות מבוטחים וזכאים לקבל את שאר הגמלאות כאמור.
הנשיא ברק קבע בפסק דין האגודה לזכויות האזרח כי הפרשנות שנותן המוסד לביטוח לאומי לחוק הינה פרשנות ראויה. "יפה עשה הביטוח הלאומי בכך שניתנה להוראת החוק פרשנות ליברלית. באופן זה, נמנעה פגיעה מיותרת באנשים העובדים בישראל ושוהים בה שלא כדין. עמדת המוסד לביטוח לאומי נראית ראויה גם מהיבט אחר: היא מחייבת את המעבידים להוסיף ולשאת בתשלומי דמי הביטוח גם עבור עובדים השוהים שלא כדין, תשלום המשמש למימון אותן זכויות שאינן נשללות על ידי סעיף 324ב לחוק".
במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי התובע הינו בגדר שוהה בלתי חוקי ועל כן בעניינו חל סעיף 324ב' לחוק הביטוח הלאומי. אי לכך, התובע אינו זכאי לתשלום בגין דמי פגיעה אשר מהווים גמלה בכסף. משאלו פני הדברים, בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להידחות.
