דחיית תביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה
| דרגו את המאמר |
|
דחיית תביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כתאונת עבודה, בין השאר בשל סוכרת
בית הדין לעבודה קבע, בהתבסס על חוות דעתם של שני מומחים רפואיים, כי עובד אשר הועסק על כלים רוטטים במפעל במשך 40 שנה לא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית כתוצאה מעבודתו.
מדובר בתובע אשר הועסק במשך כ-40 שנה בתור מפעיל ציוד מכני במפעל בנמל חיפה. עבודתו של התובע הייתה בהיקף של שישה ימים בשבוע, שמונה שעות בכל יום. במהלך העבודה הפעיל התובע כלים מכנים רוטטים כגון דחפורים, מלגזות, מנופי גשר, טרנסטיינרים וגוררים.
יצוין הציוד היה צריך להיות בתנועה מתמדת ועבודתו של התובע כללה ידיים על הסטיקים הרוטטים, הפעלת כוח לוחץ על הידיות של הציוד המכני, וזאת כאשר ידיו זזות לצדדים ומעלה ומטה. בשלב מסוים החל התובע לסבול מהרגשת נימול בחלק מאצבעותיו, וכן חש בחולשה מסוימת בכפות הידיים. בשנת 2006 פנה התובע לטיפול רפואי.
בעקבות מחלוקת בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לקשר שבין הנזקים הגופניים לעבודה, מינה בית הדין לעבודה מומחה רפואי מטעמו. המומחה קבע כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפאלית בשתי הידיים, וכן משינויים ניווניים בצוואר עם לחץ על שורשי העצבים המגיעים לכפות הידיים. לדידו של מומחה זה, עבודתו של התובע לא גרמה לנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, כאלה אשר יכולים לגרום למחלותיו.
המומחה גרס כי עסקינן באדם אשר סובל מתחלואה טבעית והשפעת העבודה הייתה פחותה (אם בכלל) בהרבה מהשפעת גורמים טבעיים. התובע לא השלים עם חוות דעתו של המומחה (לאחר שליחת שאלות הבהרה), והגיש בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר.
קראו עוד בתחום:
ב"כ התובע טען כי המומחה התבסס על קביעות עובדתיות אשר לא נקבעו בהחלטת בין הדין, לפיהן הציוד המכני אינו רוטט והפעלת הידיות אינה דורשת הפעלת לחץ. כמו כן, במסגרת הבקשה טען ב"כ התובע כי הוא ייצג אדם אחר אשר עבד עם התובע באותה מחלקה וסבל מאותן מחלות. לגבי עובד זה, טען ב"כ התובע, הוועדה הרפואית הכירה בקשר הסיבתי שבין מחלותיו לעבודה.
השוואה בין העובדים
נוכח ההבדל בין שני העובדים, ובהתחשב בהכרה בחברו של התובע כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית, בית הדין לעבודה החליט למנות מומחה רפואי נוסף כבקשת התובע. בית הדין מינה, לפיכך, מומחית רפואית נוספת מטעמו. מומחית זו הגישה חוות דעת רפואית ממנה עלה כי התקיים קשר סיבתי מסוים בין העבודה למחלה, אך בשיעור נמוך של 10% בלבד.
בית הדין ציין כי כאשר הוא נדרש לבחון את מהות הקשר הסיבתי בין מחלתו של פלוני לתנאי עבודתו, שומה עליו להעניק משקל רב לחוות דעתם של המומחים הרפואיים. לא אחת מציינים בתי הדין כי חוות דעתו של המומחה כגון זה נהנית מאובייקטיביות (היות והוא מונה על ידי בית הדין). כמו כן, הודגש בפסק הדין כי המומחה הרפואי הינו בבחינת אורים ותומים לבית הדין, בכל הנוגע לתחום הרפואי.
הקשר למחלת הסכרת
בית הדין ציין כי המומחה הרפואי הראשון היה איתן בדעתו כי לא התקיים קשר סיבתי בין המחלה לעבודה. המומחה לא שינה דבריו ולא נפל בהם ספק, גם כאשר ענה האחרון לשאלות הבהרה שהופנו אליו. לגבי המומחית השנייה, גם היא סברה כי תנאי עבודתו של התובע השפיעו על הופעת תסמונת התעלה הקרפלית רק בשיעור נמוך בהרבה לעומת נתוניו הטבעיים.
זאת ועוד, התובע הינו חולה סוכרת. מחלת הסוכרת אובחנה אצלו בשנת 2004, שנתיים לפני הפניה לטיפול רפואי בעניין נשוא התובענה. בית הדין ציין כי אחד מגורמי הסיכון הידועים לתסמונת התעלה הקרפלית הינו מחלת הסוכרת. "ניכר מהרישומים הרפואיים בתקופה נשוא התובענה כי התובע לא הגיע למעקב סוכרת במרפאה כנדרש ולא עקב אחר מהלכה באמצעי המקובל של בדיקות צום", ציין השופט, "יתרה מכך, חוקרים רפואיים רבים סברו בעבר כי השפעתה של הסוכרת על מחלת התעלה הקרפלית רבה הרבה יותר מעבודה חוזרנית".
