קשר סיבתי בין מחלה גנטית לשירות צבאי

דרגו את המאמר

פעמים רבות סובלים חולים ונפגעים ממחלות אשר "מקננות" בגופם במשך שנים אך מתפרצות באופן בלתי ברור במקרים מסוימים. האם במקום בו מחלה מסוג זה (המכונה מחלה קונסטיטוציונאלית) מתפרצת במהלך השירות הצבאי, זכאי החייל להיות מוכר כנכה צה"ל על פי חוק הנכים?

בית המשפט העליון נדרש לדון בסוגיה זו, ולמעשה בהיבט המשפטי של הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות. האם עצם העובדה שמחלה בעלת אופי קונסטיטוציונלי הייתה יכולה להתפרץ או להתלקח גם שלא עקב השירות, שולל את הקשר הסיבתי בינה לבין השירות?

      קראו עוד בתחום:

• קראו עוד על תביעות כנגד משרד הביטחון
• גזירה נגד חיילים אשר נפגעו שלא במהלך פעילות צבאית
• 10 עצות לחיילים התובעים את הצבא בשל בעיית בריאות

בפסק דינו של בית המשפט העליון נקבע כי הנטייה להקל עם חיילים שנפגעו בתקופת שירותם באה לידי ביטוי בולט בנושא התפרצותן של מחלות קונסטיטוציונליות. ההלכה שהתקבלה היא, כי כאשר התפרצה מחלה קונסטיטוציונלית במהלך שירות צבאי, ונמצא שיש קשר סיבתי עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מיוחסת המחלה במלואה לשירות הצבאי. זאת למרות שהחייל "נשא" את המחלה בגופו גם עובר לגיוסו לצבא.

פרשנות רחבה לטובת הנכים

ההלכה הפסוקה מכירה בכך כי התפרצותה של מחלה קונסטיטוציונלית במהלך השירות הצבאי קשורה בשני גורמים – גורם גנטי בגופו של החייל ותנאי שירות מיוחדים אשר הביאו להתפרצותה. עם זאת, למרות שחלקו של השירות הצבאי מהווה רק מחצית מהאחריות לפרוץ המחלה, נהוג בבתי המשפט לייחס את הפגיעה במלואה לשירות.

• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
• נפגעי ניסויי האנתרקס הגישו תביעה נגד משרד הביטחון
• החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה

שני טעמים עומדים מאחורי פסיקה זו – ראשית, לא היו גילויים דבר המחלה עובר לגיוס, ושנית, לא ניתן לקבוע שהמחלה הייתה פורצת גם לולא השירות הצבאי.

לסיכום, מחלה קונסטיטוציונלית שחייל חלה בה בשל אירוע שאירע תוך כדי שירותו בצבא, רואים אותה כמחלה שנגרמה כולה עקב השירות, והפירוש שניתן בסוגיות אלו לחוק הינו פירוש רחב-לב.