תאונה מגן הילדים לבית הוכרה בתור תאונת עבודה

דרגו את המאמר

תאונת דרכים בדרך מהגן הביתה בתור תאונת עבודה

כאשר עובד נופל מסולם במהלך העבודה ונפצע בגבו, הוא יכול להיות מוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. נפילה מסולם היא ללא ספק תאונת עבודה. חוק הביטוח הלאומי מכיר בסיטואציות נוספות כ"תאונות עבודה" וזאת גם כאשר הדברים אינם ברורים מאליהם.

לדוגמא, תאונה בדרך מהבית לעבודה הינה תאונת עבודה וזאת משום שהעובד נפגע באופן הקשור למקום עבודתו. פעמים רבות, תאונות מהבית לעבודה, או מהעבודה לבית, מולידות סכסוכים משפטיים בין המוסד לביטוח לאומי לבין מבוטחיו. להלן דוגמא למקרה כאמור.

עובדת עצמאית אשר משרדה ממוקם בביתה טענה כי היא נפגעה בתאונת דרכים בדרך מגן הילדים לביתה. המבוטחת טענה כי מדי יום היא מסיעה בבוקר את ילדיה לגן ואז חוזרת למשרד בביתה על מנת לעבוד. אי לכך, לשיטתה, המקרה בו היא נפגעה היה תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה והאישה פנתה בעניין לבית הדין לעבודה.

שגרה יומיומית

במסגרת ההליך בפני בית הדין לעבודה, האישה טענה כי הסעת ילדיה לגן מדי יום הייתה פעולה נלווית לעבודה ועל כן תאונת הדרכים הייתה למעשה גם תאונת עבודה. לטענתה, כל קביעה אחרת הייתה גורמת באחת לאפליית בעלי עסקים עצמאיים העובדים מביתם (לעומת בעלי עסקים הפועלים ממשרד או מבית עסק).

      קראו עוד בתחום:

• תקיפה בדרך מהעבודה הביתה לאחר תאונת דרכים - האם תאונת עבודה?
• תאונת עבודה בדרך הביתה - האם עצירה במסעדה היא סטייה מהדרך?
• הכרה בתאונה ביציאה מרכב בתור תאונת עבודה
• תאונה בדרך הביתה - האם סטייה לבית הכנסת מנתקת את הקשר בין העבודה לתאונה?

זאת ועוד, האישה טענה כי התאונה הייתה בדרך למשרד והיא אף אירעה בעיצומה של שיחה עסקית עם הממונה עליה. המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה וזאת בטענה כי תאונת דרכים בדרך מגן הילדים לעבודה יכולה להיות תאונת עבודה רק כאשר מדובר בהורה שנוסע מהגן לעבודה הנמצאת מחוץ לביתו. כמו כן, נטען כי שיחת הטלפון אשר התובעת ניהלה עם הממונה עליה לא הייתה "עבודה" מבחינת החוק והפסיקה.

בית הדין לעבודה, בפסק דין תקדימי יחסית, קבע כי דין התביעה להתקבל. השופט, יוסף יוספי, קבע כי בחוק הביטוח הלאומי קיימת אפשרות ברורה ומפורשת להכיר בתאונה בדרך מגן הילדים לעבודה כתאונת עבודה. כמו כן, השופט התייחס לעדויות התובעת והממונה עליה, אשר טענו כי הנסיעה הייתה למשרד בבית ולצורכי עבודה.

"עולם מודרני כולל גם עבודה מהבית"

דהיינו, הנסיעה לבית הייתה למעשה נסיעה למשרד. בית הדין לעבודה מצא את עדותה של התובעת מהימנה ואמינה. האחרונה העידה כי שגרת יומה כללה עבודה שגרתית בשעות עבודה פחות או יותר קבועות. כמו כן, האישה העידה כי היא עבדה מתוך חדר מיוחד בביתה אשר שימש אותה כמשרד וכחדר עבודה. בית הדין לעבודה קיבל את טענותיה של התובעת לכך שמדי יום היא מסיעה את ילדיה לגן הילדים וחוזרת הביתה לצורך עבודה.

"בעולם המודרני בו אנו חיים, הורים רבים עובדים מביתם וזאת בשל סיבות שונות ומגוונות", קבע השופט בפסק הדין, "אי לכך, אין ספק כי ניתן להכיר בבית כמשרד וזאת כאשר עולה בידיו של המבוטח להוכיח זאת בטענותיו". בית הדין לעבודה קבע כי קביעה אחרת הייתה עלולה לגרום לאפליה בין עובדים העובדים ממשרד לבין עובדים המועסקים מביתם. קל וחומר הדברים אמורים כאשר גם עובד המועסק ממשרד בביתו משלם ביטוח לאומי ככל העובדים במשק.