חייל משוחרר סובל מהחמרה במחלת אפילפסיה בגין שירות קרבי

דרגו את המאמר

החמרה של אפילפסיה בעקבות שירות קרבי

האם תוכר החמרה במחלת האפילפסיה, ממנה סובל המערער, ככזו אשר נגרמה עקב השירות הקרבי בחטיבת הנח"ל? המערער, יליד 1983, התגייס לצה"ל בנובמבר 2002 בפרופיל 97. לאחר גיוסו, עבר המערער מסלול הכשרה של לוחם ושירת בחטיבת הנח"ל. יש לציין כי טרם גיוסו, בגיל 16, עבר המערער התקף אפילפטי ודיווח אודותיו טרם לבש את מדי הזית. במהלך שירותו הצבאי, עבר המערער מספר התקפים אפילפטיים וביום שחרורו הורד הפרופיל הרפואי שלו ל-45.

כחודשיים לאחר שחרורו, הגיש המערער תביעה לקצין התגמולים ובה דרש להכיר במחלת האפילפסיה ככזו שנגרמה תוך ועקב שירותו הצבאי. משרד הביטחון דחה את התביעה ועל כן הוגש ערעור לבית המשפט השלום בירושלים.

      קראו עוד בתחום:

• משרד הביטחון יכיר בחיילת אשר נאנסה במהלך שירותה כנכת צה"ל
• הכרה במחלת הסכרת כתאונה המזכים בפיצויים מקצין התגמולים

• האם נכה צה"ל יזכה לתגמולים רטרואקטיביים ממלחמת יום כיפור

• האם צלילות בקישון גרמו לתשישות כרונית?

המערער טען כי לאחר תקופת שירות קצרה ביותר, תוך כדי מסלול הטירונות, לקה בהתקף של איבוד הכרה ופירכוסים. המערער סיפר כי פונה הוא לבית החולים סורוקה בבאר שבע ונבדק שם. עם זאת, רופא היחידה בבסיס הטירונים בבא"ח נח"ל הורה לו לשוב ולהתאמן עם חבריו (בניגוד מוחלט להוראות הרופא מסורוקה).

לא חלפו שבועיים והמערער לקה בהתקף קשה נוסף של איבוד הכרה ופירכוסים. לטענתו, גם לאחר אותו האירוע, אמר לו רופא היחידה כי עליו לשוב ולהתאמן עם חבריו הטירונים. המערער הוסיף כי רק לאחר התערבות הוריו, נשלח הוא לבדיקות נוספות, כאשר כל אותו הזמן אולץ להמשיך את מסלול הכשרתו כלוחם (תוך שמצבו הבריאותי הולך ומחמיר).

לטענתו, בפרק זמן זה לקה הוא בארבעה התקפים נוספים כאשר פעם אחת אף פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים איכילוב. בבית החולים איכילוב נכתב בעניינו של המערער כי אחת מהסיבות הבולטות להתקפים הינה חוסר שינה משמעותי. המערער טען כי לאחר האשפוז באיכילוב הופנה הוא לר"מ 2 בצריפין וגם שם הורתה לו הרופאה לשוב ליחידתו.

לטענת המערער, רק לאחר שמצבו הרפואי המשיך להתדרדר, הציבו אותו המפקדים במחנה "בית ליד" אשר הינו מרוחק מביתו. כמו כן, עברו עוד מים רבים בירדן עד שהוצג המערער, לבסוף, במחנה גלילות הקרוב למקום מגוריו ובית החולים.

משרד הביטחון טוען כי המערער היה אפילפטי עוד לפני הגיוס

בחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון, נכתב כי אין להכיר בקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות הצבאי, זאת משום שכבר בגיל 16 חווה המערער התקף אפילפטי. כמו כן, לאחר השירות חזר המצב לקדמותו והמערער איננו סובל מהתקפים בתדירות כה גבוהה כפי שסבל בתקופת הצבא.
 

בית המשפט קבע כי יש להכיר בשירות הצבאי כגורם אשר החמיר את מחלת האפילפסיה ממנה סובל המערער בכ-50%. בפסק הדין נכתב כי אין ספק שהחסך בשינה הביא להחמרה משמעותית של המחלה ועל כן זכאי המערער להכרה מצד משרד הביטחון.

האם מדובר באפילפסיה או בהתקפים אפילפטיים?

כמו כן, בין הצדדים ניטשה מחלוקת לגבי השאלה – האם התובע הינו חולה אפילפסיה או לאו. המומחה מטעם משרד הביטחון טען כי על מנת לאבחן אפילפסיה יש צורך בשני התקפים בלתי מעוררים, בעוד התובע סבל מהתקפים מעוררים כתוצאה מחוסר שינה. כמו כן, ידוע כי קיים הבדל בין אדם הסובל ממחלת האפילפסיה או אדם הסובל מהתקפים אפילפטיים.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?
• החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון

בחוות הדעת הרפואית נאמר שאין הוכחה כי התקפים אפילפטיים גורמים להתקפים נוספים. לפיכך, הופעת התקף אפילפטי ראשון בזמן השירות אינה גורמת להוצאת המחלה מן הכוח אל הפועל, ומהלך המחלה היה מתרחש גם ללא הופעת ההתקף הראשון בעת השירות.

במילים אחרות, חסך בשינה אולי יכול לגרום להתקף אפילפטי, אך כל אימת שלא נגרם נזק מוחי פיסי במהלך השירות, לא ניתן לקשור בין תנאי השירות למחלת האפילפסיה. במילים אחרות - אין אסכולה התומכת ברעיון שתנאים כגון חסך שינה ודחק נפשי גורמים או מחמירים את מחלת האפילפסיה.

הוכחת נכות ללא אסכולה רפואית, האמנם?

עם זאת, המערער איננו זקוק לאסכולה רפואית מוכרת בכדי להוכיח את הקשר בין תנאי השירות להחמרה במצבו הרפואי. הלכה פסוקה היא כי גם אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי , עדיין פתוחה הדרך לפני המערער להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות.

במקרה הנדון הוסכם כי טרם גיוסו לא הוגדר המערער כחולה אפילפסיה ולא קיבל הוא כל טיפול תרופתי בשל כך. כמו כן, מומחי הצדדים הסכימו כי ההתקפים הראשונים של המערער בשירות היו עקב השירות ולאחר מחסור בשעות שינה.

כמו כן, גורמי הצבא החליטו לגייס את המערער בפרופיל 97 למרות שהאחרון יידע אותם טרם גיוסו כי סבל מהתקף אפילפטי. זאת ועוד, לאחר שהמערער לקה במספר התקפים אפילפטיים, הוחלט להעניק לו טיפול תרופתי נגד אפילפסיה בפעם הראשונה בחייו.