אנורקסיה לאחר שירות צבאי, האם תתקבל תביעה?

דרגו את המאמר

אנורקסיה בעקבות שיבוץ לקוי בצבא, האמנם?

בית המשפט השלום בראשון לציון קבע כי יש לדחות ערעור על החלטת קצין התגמולים לכך שאין קשר סיבתי בין תנאי השירות של המערערת לבין ההפרעות הנפשיות מהן היא סובלת. בפסק הדין נקבע כי שיבוצה של המערערת בצה"ל, והטיפול אשר הוענק לה במסגרת הצבאית, היו סבירים. כמו כן, צוין כי לא המערערת ולא אביה שיתפו את צה"ל אודות בעיות נפשיות קודמות מהן סבלה האחרונה טרם גיוסה.
 

מדובר בצעירה אשר התגייסה בפרופיל 64 לצה"ל, וזאת בגין עקמת וקשיי למידה. טרם גיוסה השתתפה המערערת בקורס מש"קיות ת"ש במסגרת קדם צבאית. לאחר הטירונות שובצה המערערת כמש"קית ת"ש בחיל אוויר ושלושה חודשים לאחר מכן שוחררה.

      קראו עוד על תביעות נגד קצין התגמולים:

• התנהגות רעה וחמורה - תביעה נגד קצין התגמולים
• קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הנכות
• הכרה בנכות נפשית בצבא בגין הטרדה מינית בבסיס
• נכות נפשית בגין מלחמת לבנון - פיצויים לטבח

כעבור שנתיים אושפזה המערערת בגין הפרעות אכילה, וזאת משום שחודשיים לפני האשפוז היא הפסיקה לאכול כמעט לחלוטין. במהלך האשפוז אובחנה המערערת כסובלת מאנורקסיה, דכיאון והפרעות אישיות. לדאבונה של המערערת, היה זה אשפוז ראשון מתוך שורה ארוכה של אשפוזים נוספים. המערערת הגישה בקשה לקצין התגמולים, על מנת להיות מוכרת כנכת צה"ל, ארבע שנים לאחר שחרורה מהשירות.

לטענת המערערת, שיבוצה בתור מש"קית ת"ש לא הלם את מצבה ומצוקתה הנפשית כיום נגרמה לה בעקבות ותוך כדי השירות. המערערת טענה כי לפני גיוסה היא לא סבלה מבעיות נפשיות כלל, והדברים החלו לבוא לידי ביטוי תוך כדי השירות. בקשתה של המערערת נדחתה והיא פנתה לבית המשפט השלום, בשבתו כוועדה ערעורים.

מחלוקת בין חוות הדעת הרפואיות

קצין התגמולים התנגד לערעור וחוות דעת מטעמו קבעה כי ניתוח התיק הרפואי של המערערת מעלה בבירור שהאחרונה סבלה כבר מגן הילדים מקשיי השתלבות. כמו כן, נטען כי קשיים אלו, הן מבחינת השתלבות חברתית והן מבחינת לימודים, היו מנת חלקה של המערערת בכל המסגרות החברתיות בהן לקחה חלק.

המערערת הייתה מטופלת בריטלין במהלך ילדותה, דו"ח חברתיים קשים היו מנת חלקה במהלך התיכון והיא סבלה מהפרעה כפייתית, אנורקסיה ונדודי שינה. בית המשפט קבע כאמור כי דין הערעור להידחות. השופט ציין בפסק הדין כי בעיותיה הנפשיות של הצעירה, אשר כללו הפרעות אכילה, טקסים כפייתיים, קשיי שינה ודיכאונות, מצאו ביטוי גם טרם גיוסה לצה"ל.

בית המשפט קבע כי יש לבכר את חוות הדעת הרפואית מטעם קצין התגמולים, על פני חוות הדעת מטעם המערערת, וזאת משום שחוות דעת זו נערכה על בסיס דבריהם של המערערת ואביה. כמו כן, מיותר לציין כי דברים אלו לא עלו בקנה אחד עם התיק הרפואי והמסמכים הרלבנטיים. בנוגע לשיבוצה של המערערת, נקבע כי המערערת ואביה לא מסרו לצה"ל פרטים לגבי מצבה הבריאותי האמיתי ועל כן אל להם להלין אלא על עצמם.