החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה
דרגו את המאמר |
|

הלם קרב לנהג במסגרת אינתיפאדת אל אקצה
האם חייל אשר הסתיר את מחלת הנפש ממנה סבל עובר לשירותו הצבאי, ובעקבות אינתיפאדת אל אקצה החמיר מצבו הנפשי, יהיה זכאי לפיצויים ממשרד הביטחון?
התובע התגייס לצה"ל בשנת 1998 והוצב בתפקיד נהג בבסיס חיל הים בחיפה. בחודש אוקטובר 2000, עם תחילת אירועי אינתיפאדת אל-אקצה, נשלח התובע לתגבר את הכוחות בשטחי יהודה ושומרון והוצב כנהג ג’יפ בגדוד שמשון. במסגרת פעילות זו נדרש המבקש לנהוג לאזור מעלה אפרים, שם נותר לשבת בג’יפ הממוגן עת החיילים אותם הסיע יצאו לפעולה.
קראו עוד בתחום:
- נפגעי ניסויי האנתרקס הגישו תביעה נגד משרד הביטחון
- הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
- מחלת כבד לאחר צלילה בקישון - האם תוכר כנכות?
בעודו יושב בג’יפ נורתה אש לכיוונו של המבקש ולטענתו, מששמע את היריות נכנס להלם ורגליו החלו לרעוד. המבקש טען כי מאותו המועד הוא החל לסבול מסיוטים, נדודי שינה וחרדות. בסיום הפעילות ביהודה ושומרון שב המערער לבסיס חיל הים בחיפה ובאוגוסט 2001, בתום שירותו הסדיר, שוחרר מצה"ל.
אושפז במחלקה פסיכיאטרית
זמן קצר לאחר שחרורו, אושפז הצעיר במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם בחיפה, שם אובחן כסובל ממחלת נפש. כשנה לאחר מכן הגיש התובע תביעה למשרד הביטחון, במסגרתה ביקש להכיר במצבו הנפשי כנכות שהתפתחה עקב אירוע הירי. בטענתו זו הסתמך המבקש על חוות דעתו פסיכיאטר, אשר סבר כי קיים קשר ישיר בין נוכחותו באירוע הירי לבין ההפרעה הסכיזו-אפקטיבית ממנה הוא סובל.
- תביעה להכרה בנכות נפשית ממשרד הביטחון בעקבות סיוטים
- האם אירועים נפשיים זהים יזכו בשתי גמלות, מהביטוח הלאומי וממשרד הביטחון?
- החמרה במצב בריאותי במהלך השירותי הצבאי
קצין התגמולים הסכים כי יש קשר של החמרה בין אירוע הירי לבין המחלה הפסיכוטית, אך נוכח חוות דעת רפואית נוסף, קבע משרד הביטחון כי יש לייחס רק רבע מן הנכות להחמרה עקב האירוע.
קצין התגמולים טען כי עוד בטרם גיוסו של התובע לצה"ל, הוא סבל מהפרעות נפשיות ואובחן בשנת 1997 כסובל ממאניה-דפרסיה. לטענת משרד הביטחון, המבקש הסתיר פרטים אלו מגורמי הצבא ומשכך גויס לצה"ל בפרופיל 97.
סבל ממחלת נפש לפני השירות, והסתיר אותה בעת גיוסו
בית המשפט המחוזי קבע כי יש התובע סבל מאותה מחלת נפש לפני הצבא ולאחריו, אך אין ספק כי האירוע נשוא התובענה החמיר את מצבו הנפשי. עם זאת, לא מדובר בנכות בשיעור של 100%, ויש לכל היותר להגדיל את ההכרה בפגיעתו של המבקש ל-50%.
התובע טען כי הצבא התרשל בהציבו בשטחי יהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה. עם זאת, טענה זו נדחתה בבית המשפט שכן התובע הסתיר את מצבו הבריאותי בעת גיוסו, ולפיכך התגייס בפרופיל 97. לאחר שהוסתרה מחלת הנפש ממנה סבל התובע, אין לא להלין אלא על עצמו בכך שהוצב במקום בו שירותו הצבאי כלל גם הגעה לאזורי מלחמה.