עובד נפל מגובה רב ומת - מהו היקף האחריות המוטל על המעביד?

דרגו את המאמר

אחריות המעביד בעקבות מות עובד - טכנאי אנטנות נפל מגובה רב אל מותו

עובדים רבים נאלצים במהלך עבודתם להסתכן ולא אחת נגרמים להם נזקי גוף שונים. במקרים קשים יותר, עובד עלול למצוא את מותו במהלך העבודה. מהו היקף האחריות המוטלת על המעביד, מבחינת בטיחות העובדים, והאם ניתן להגיש כנגד המעביד תביעת פיצויים לאחר מות עובד?

סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת תביעת בני משפחתו של טכנאי אנטנות בחברה סלולרית, אשר נפל אל מותו מגובה רב במהלך עבודתו. ביום התאונה, אשר החל מוקדם בבוקר, עלה המנוח בשעת חשכה לראשה של אנטנה גבוהה על מנת לבצע עבודתו. ככל הנראה, בשל קשירה לקויה לעמוד האנטנה, לא היה המנוח מאובטח. בשלב מסוים, מסיבה שאינה ידועה, נפל המנוח מגובה רב אל מותו. האם חברת הסלולר אחראית לפצות את משפחתו?

      קראו עוד על תאונות עבודה ובטיחות בעבודה:

• תשלומים של למעלה משלושה מיליארד שקלים בגין תאונות עבודה ב-2010
• האם מעביד אחראי לפיצויים בגין השלמה עם נהלים לא בטיחותיים בעבודה?
• עובד נפל מעגלה לא בטיחותית - האם רשלנות המעביד?
• האם המעביד אחראי לאספקת כלים בטיחותיים לעובדים?
• האם מעביד אחראי לפציעה של עובד שביצע פעולה פשוטה?

בני המשפחה טענו כי לא ניתן לנתק את האירוע מההקשר של יום עבודה עמוס, ומכך שהתאונה אירעה לאחר 10 שעות עבודה רצפות. כמו כן, היות והמנוח חנך באותו היום עובד חדש, הוא נאלץ לבצע את כל משימות הטיפוס בעצמו (דבר אשר דרש ממנו מאמץ פיסי רב). לטענת בני המשפחה, מותו של המנוח נגרם בעיקר בגין רשלנותה של החברה הסלולרית.

החברה מיקדה את פרשת ההגנה בעיקר בהתנהגותו של המנוח וחריגותיו הלכאוריות מנוהלי הבטיחות המחייבים. לטענתה, התאונה ארעה בשל אשמתו המלאה של המנוח, וזאת משום שהאחרון "התעלם מנוהלי הטיפוס הנדרשים". החברה הוסיפה כי המנוח לא נפל בעקבות פגמים בנוהלי הבטיחות לעבודות טיפוס, אשר היו קיימים במועד התאונה, וזו לא התרחשה אלא בשל חריגה של המנוח מנוהלים אלו.

האם המנוח חרג מכללי הבטיחות ומה משמעות חריגתו אם הייתה?

בית המשפט קבע כי המסקנה המתבקשת היא שהחברה המעסיקה איננה פטורה מחובתה כלפי המנוח בעקבות התאונה. חברת הסלולר ניסתה לטעון כי נוהלי הבטיחות הינם ברורים ואינם מתירים מקום לספק. לטענתה, הנוהלים דואגים כי העובדים בגובה יהיו מאובטחים בכל זמן העבודה. בית המשפט דחה טענה זו בהתבסס על העדויות והראיות אשר הוצגו בפניו.

בפסק הדין נכתב כי הוכח שלפרקי זמן מסוימים, אף אם הם קצרים במיוחד, העובדים שינו עגינות ולא היו מבוטחים. לכך ניתן היה להוסיף במקרה דנן את החשיכה אשר סבבה את האנטנה במועד התאונה. זאת ועוד, עובדים נוספים אשר העידו בפני בית המשפט טענו כי בשל הסרבול של כבלי העגינה, פעמים רבות מנותקת אבטחה זו מטעמי נוחות.

הוכח גם כי לאחר התאונה שונה אופן העבודה והפך בטיחותי יותר. אכן, לא היה ניתן להוכיח קשר סיבתי בין שינוי הנוהלים לתאונה, אך עובדה היא כי השינויים נכנסו לתוקפם לאחר האירוע.

חובת המעביד לבטיחות העובדים

הלכה פסוקה היא כי על המעביד חלה חובה להעביר הוראות בטיחות לעובדים. יתרה מכך, המעביד אינו יוצא ידי חובתו במתן הסברים בנוגע למסוכנות בשל אי הקפדה על הוראות הבטיחות. מוטל עליו לדאוג כי אמצעי הבטיחות נמצאים בשימוש והעבודה מבוצעת תוך שמירה על הנוהלים.

מאחר והשליטה בנושאי הבטיחות נמצאת בידי המעביד, עליו לדאוג לקיום תנאי עבודה נאותים ואף לפקח על אמצעי הזהירות. חובת הפיקוח המוטלת על המעביד נאמרת ביתר שאת כאשר ידוע כי עובדים רבים מעוניינים לבצע עבודתם ביעילות ובזריזות, ונוטים לא אחת ל"זלזל" בהוראות הבטיחות ה"מאטות את עבודתם". לסיכום, נקבע כי חברת הסלולר איננה יכולה לגלגל את האחריות לתאונה לפתחו של המנוח, וזאת בשל רשלנותו לעמוד בנהלי הבטיחות שנקבעו מראש.