אחריות אישית של בעל מניות או אורגן בחברה, לנזקי עובד בתאונת עבודה
| דרגו את המאמר |
|
האם עובד רשאי להגיש תביעה לאחר תאונת עבודה גם כנגד בעל מניות בחברה בה עבד ונפגע? האם בעל המניות מוגן מפני תביעה כזו, שכן היא צריכה להיות מוגשת כנגד החברה בתור אישיות משפטית נפרדת, או שמא רובצת על כתפיו גם אחריות אישית לנזקי התובע?
כלל ידוע בדיני הנזיקין והמשפט המסחרי, כי תאגיד הינו אישיות משפטית נפרדת, והוא אשר נושא באחריות לעוולות בנזיקין, כמו גם לאחריות בפלילים. עם זאת, אחריותו הנזיקית של התאגיד איננה מונעת הטלת אחריות נזיקית על נושא המשרה או האורגן. אחריותם האישית של הפועלים במסגרת התאגיד עומדת מכוח עצמה ואין היא יונקת כוחה מאחריות התאגיד.
אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית והיא שונה בתכלית מדוקטרנית הרמת מסך ההתאגדות של החברה. פירושה של האחריות האישית הוא הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. היתרון הבולט מקיומה של האחריות האישית הוא היכולת להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה (וזאת ללא כרסום בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת).
בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' סקיוריטי בע"מ, נדונה בהרחבה שאלת אחריותם האישית של נושאי משרה בחברה בנזיקין. הנשיא שמגר קבע בפרשה זו שני מודלים להטלתה:
- מודל חסינות האורגן – על פי מודל זה, במקרים בהם האורגן מבצע את העוולה בעוד הוא פועל בשם החברה ולשם מטרותיה, החברה תישא בחבות הנזיקית באופן מוחלט.
- מודל האחריות האישית – מודל זה קובע כי נושא משרה בחברה איננו חסין מפני עוולות נזיקיות אשר ביצע באופן אישי, רק משום שהוא אורגן של החברה. פעולותיו של האורגן במקרים אלו נבחנות כפעולותיו של אדם פרטי והוא יהיה חייב בנזיקין בהתאם לכללים הרגילים הקובעים חבות זו.
מודל האחריות האישית
"העובד בא למצוא את פרנסתו ופרנסת משפחתו במקום העבודה, והוא זכאי למקום עבודה בטוח ונוח" כותב השופט שמגר, "עובדים נוטים לתת אמונם במעביד, והם סומכים עליו כי יעמיד לרשותם סביבת עבודה בטוחה וכלי עבודה תקינים וסבירים הנדרשים לביצוע העבודה".
המעביד, והאחראי מטעמו, חייבים אפוא להבטיח זאת ולדאוג לשלום העובדים. לפיכך, מוטל על על המעביד ועל האחראי במקום העבודה לנקוט באמצעי זהירות סבירים אשר יהיה בהם כדי למנוע סכנות אליהם נחשף העובד במהלך העבודה.
דוגמא לפסק דין
דוגמא להטלת אחריות אישית על בעל מניות בחברה ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. מדובר בעובד אשר היה מועסק במקום העבודה מספר ימים בלבד.
קראו עוד בתחום זה:
- אובדן כושר עבודה, אחריות המעביד
- האם מעביד אחראי לפציעה של עובד שביצע פעולה פשוטה?
- תאונת עבודה בפתח הבית - מגמות בפסיקה
- ליקויי שמיעה בתור תאונת עבודה - חשיבות כמות הפניות לטיפול רפואי
בעוד התובע היה עסוק בעבודה מול מכונה במפעל, עבר מאחוריו עובד אחר אשר היה מועסק במקום כחודש ימים. העובד הנוסף דרך, בטעות, על דוושת הפעלה המכניסה את המכונה לפעולה. כתוצאה מכך נסחבה ידו של התובע אל תוך המכונה ונגרמו לו נזקי גוף קשים. התובע הובהל לבית החולים והרופאים נאלצו לקטוע את ידו.
התובע טען כי גם מנהל העבודה במקום, אשר קיבל אותו לעבודה והיה מבעליו של העסק, חייב כלפיו באחריות אישית. בית המשפט קבע כי בשל יחסי הקרבה הנ"ל, ניתן להניח כי התובע שם מבטחו בידיו של הנתבע וציפה ממנו לסייע לו ולשמור על ביטחונו במקום העבודה. אי לכך, התקיימה בין הצדדים חובת הזהירות המושגית.
לגבי חובת הזהירות הקונקרטית. בית המשפט קבע כי גם זו הופרה כלפי התובע. הנתבע יכול היה לצפות, והיה צריך לצפות את האירוע, וזאת מתוקף תפקידו כמנהל העבודה במקום וכמי שאמון על סביבת העבודה הבטוחה של עובדיו.
"המנהל הנתבע היה אמור לדעת כי במצבה של המכונה, כאשר כפתור ההפעלה איננו מכוסה במכסה מיגון, כשמספר העובדים רב, והיות והמכונות סמוכות זו לזו, עלולה להיגרם תאונה", נכתב בפסק הדין.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי הנתבע לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים (מכסה לדוושה, מוט ברזל למניעת לחיצה, גידור המתחם, הדרכה והסבר לעובדים, שלטי אזהרה וכדומה). בפסק הדין נכתב כי הימנעותו של הנתבע מלדאוג לאמצעים אלו, היא זו שגרמה לתאונה ולנזק. אי לכך, רובצת על כתפיו האחריות האישית לנזקי התובע (ביחד עם החברה).
