רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטראסאונד חלקית, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
רשלנות רפואית באבחון חוסר אצבעות ביד במהלך הריון
התובע טען כי סבלו לא אובחן על ידי הרופאים המטפלים, למרות שלאימו נערכו ארבע בדיקות אולטרא סאונד שונות במהלך ההיריון. הרופאים טענו, לעומת זאת, כי לתובע אין עילת תביעה נגדם וברור שהוא ילד בריא לחלוטין למעט המום בידו. הרופאים טענו כי לא מדובר פה ב-"נולד בעוולה" ו"טוב מותו מחייו". לחילופין טענו הנתבעים כי לא התרשלו וכי פעלו באופן סביר ומקצועי.
קראו עוד בתחום:
- תביעת רשלנות רפואית - הריון, לידה
- שיתוק מוחין, פיגור שכלי, תביעת רשלנות רפואית
- רשלנות רפואית - אבחון לקוי
האם היה על הרופאים להציג את מהות הבדיקה?
התובע הציג חוות דעת מטעמו אשר נערכה על ידי רופאה שאינה מומחית בתחום האולטרא סאונד. על פי חוות הדעת הנ"ל - באף בדיקה לא הודגמו הגפיים לכל אורכן (אף שבאחת מהן דווח על תנועות גפיים שנצפו). לדבריה של המומחית, עד עצם היום הזה, למרות שבדיקות האולטרסאונד המיילדותיות מוכרות כבר שנים רבות, טרם נקבעו כללים מחייבים על ידי משרד הבריאות בנוגע להיקפן.
עם זאת, המומחית הכירה בכך שקיימת פרקטיקה מוכרת ומקובלת, כאשר בעת סריקת מערכות נבדקות 4 הגפיים לכל אורכן. על כן, אילו נערכה סריקת המערכות במתכונת המלאה, כי אז ברור לחלוטין שהמום המולד שממנו סובל יחד היה מתגלה בנקל ובסבירות של 100%.
קראו עוד:
- 3.2 מיליון שקלים פיצויים בגין בדיקת מי שפיר רשלנית
- בית המשפט לא יממן לתובע חוות דעת רפואית
- הצוות הרפואי לא התרשל - בני הזוג לא יקבלו פיצויים
היות ולא התגלה המום, וכפועל יוצא מכך לא עודכנו ההורים בנוגע אליו, לא נשאלו הם כיצד עליהם לנהוג והאם בכוונתם להפסיק את ההיריון. זאת ועוד, המומחית מטעם התביעה טענה כי במקום בו שירות רפואי מחליט לבצע סריקת מערכות חלקית בלבד, עליו לידע את ההורים בנוגע לכך ולאפשר להם לבצע בדיקה מלאה במקום אחר (כהוראות "ההסכמה מדעת" בחוק זכויות החולה).
הרופאים טוענים: פעלנו על פי הנוהלים של משרד הבריאות
המומחה הרפואי מטעם ההגנה הפנה את בית המשפט לשני חוזרים של המנהל הכללי במשרד הבריאות. המומחה, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבי"ח אסף הרופא, קבע בהתאם לחוזרים אלו כי מבצעי הבדיקות נהגו באופן ההולם את מבחן "הרופא הסביר". לטענתו, רשימת האיברים המפורטת בטופס הבדיקה הייתה זהה בדיוק לרשימה שבחוזרי משרד הבריאות.
המומחה מטעם בית החולים שלל גם את קביעתה של המומחית מטעם ההגנה לפיה ה"פרקטיקה המוכרת והמקובלת" בשנת 1998 כללה בדיקת אצבעות. המומחה הפנה את תשומת ליבם של השופטים להנחיות הגופים המקצועיים בארה"ב בתקופה נשוא התובענה, שגם אצלם לא נכללה בדיקת גפיים במסגרת הבדיקה הבסיסית (למעט בדיקה של עצם ירך אחת).
קראו גם בתחום:
- הרופאים יפצו את הורי החייל בשל לקיחת דגימות מגופתו לצורכי מחקר והוראה מבלי ליידעם
- 55 אלף שקל פיצויים למטופלת במכון יופי להסרת שיער
- נות רפואית בישראל - עלייה של 700% בסכומי הפיצויים
השופטת קבעה כי במקרה דנן אין היא סבורה שיש מקום לייחס לנתבעים רשלנות רפואית. השופטת ציינה בפסק דינה כי מאחר והודע לאם במפורש על חלקיות הבדיקה, והיא הייתה מודעת לאפשרות ביצועה במסגרת פרטית (כפי שעשתה בעבר), לא ניתן לומר שהתובעת עמדה במבחן "החולה הסביר".
וכך סיכמה השופטת את פסק דינה:
"הפניית תשומת לב אישה בהריון לקיומה של בדיקה נוספת, אמורה להיות קונקרטית ובמקום שיש נחיצות לכך. רופא אינו מורה לרפואה, ואינו אמור לשטוח בפני האישה במהלך ההיריון את כל מאות הסינדרומים האפשריים, כך גם אין לשלול את הטענה כי אילו היה עושה כן כל רופא, היה עלול לגרום לאישה חרדות על גורל הריונה, ואולי אף גורם לה בכך נזק".