האם התובע זכאי לפיצוי בגין היעדר מידע רלוונטי לפני ניתוח להסרת גידול מחוט השדרה?
| דרגו את המאמר |
|
התובע עתר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו לו בעקבות ניתוח להסרת גידול בחוט השדרה. התובע טען כי הניתוח בוצע באופן רשלני וכתוצאה מההתרשלות נגרמה לו פגיעה קשה בחוט השדרה והוא נותר משותק בשתי רגליו ונזקק מאז הניתוח לשירותים סיעודיים.
בפברואר 1999 התובע, יליד 1961, החל לסבול מכאבים ברגלו הימנית, בצוואר ובגב העליון. הוא פנה לחדר מיון בבית חולים במרכז הארץ, אך שוחרר לביתו. למחרת הוא חזר בשל תלונות דומות ובבדיקת MRI התגלה גידול מורחב בחוט השדרה ונקבע כי על התובע לעבור ניתוח להסרת הגידול.
התובע נותח בשיטת ניטור חדשנית במטרה לסייע למנתח להסיר את הגידול במלואו
לאחר התייעצויות עם מומחים, החליט התובע לבצע את הניתוח בבית החולים מרכזי בארץ, וביום 15.02.99 הוא נותח בסיוע ניטור מלא ובליווי מנטר צמוד, במטרה להצביע על הפעילות העצבית באזור המטופל ועל מנת להימנע מפגיעה אפשרית בחוט השדרה ולאפשר למנתח לבצע כריתה מלאה של הגידול.
במהלך הניתוח, הגידול הוסר במלואו ותוצאות הניטור הראו שיפור בפוטנציאלים המוטוריים, לפיהן התובע היה אמור לצאת עם שיפור בהליכה, אך התובע התעורר מהניתוח כשהוא משותק לחלוטין ברגליו ומחוסר יכולת לשלוט בצרכיו, בעקבות פגיעה קשה בחוט השדרה.
התובע טען כי מכשיר הניטור הטעה את המנתח וגרם לפגיעה בלתי הפיכה בחוט השדרה
התובע טען, כי הצוות הרפואי התרשל, והוא נותח תוך הסתייעות בשיטת ניטור רשלנית, ולא בשיטת ניטור מקובלת וכן מכשיר הניטור היה בלתי תקין וגרם להטעיית המנתח ולפגיעה בחוט השדרה. בנוסף לרשלנות בניתוח, טען התובע כי היה העדר הסכמה מדעת לניתוח שבוצע בו בסיוע שיטת ניטור בלתי אמינה.
התובע הוסיף, כי נודע לו שבאותה תקופה היתה קיימת שיטת ניטור חדשנית נוספת, אך הדבר לא הובא לידיעתו. לכן הוא טען לפגיעה באוטונומיה, בגין היעדר מידע מספק אודות הניתוח שעבר והסבר לא מפורט אודות שיטת הניטור. התובע טען כי אם היה יודע לפני שנותח, כי קיימת שיטה נוספת, הוא לא היה עובר את הניתוח בארץ, אלא בוחר לעבור את הטיפול אצל מומחים בשיטה החדשנית בחו"ל.
שיטת הניטור היתה באותה תקופה השיטה היחידה המאושרת בישראל
הנתבעת טענה מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי של 15 שנים, ואף הציגה מכתב ששלח התובע ערב לפני התביעה, למנתח שביצע את הניתוח, בו הוא מודה לו על טיפולו המסור לאורך השנים.
לטענת בית החולים, הניתוח בוצע בשיטת הניטור שהיתה השיטה היחידה המותרת לשימוש בארץ, והמנתח פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים באותה תקופה. והוסיפה, כי נגרם כשל בשיטת הניטור שהציגה ממצאים לא תקינים, ולא בביצוע הניטור עצמו.
שיטת הניטור בה הסתייע המנתח היא שיטת גירוי ספניאלי, בה זורם גירוי חשמלי לכיוון הרגליים, דרך המסילות בעמוד השדרה ובשנת 1999, היא נחשבה לחדשנית וניסיונית והיתה שיטת הניטור היחידה המאושרת בישראל.
בית החולים ציין כי נערכה שיחה כמקובל בין המנתח לתובע לפני הניתוח, בה הוצגו בפניו כל האפשרויות והוסברו לו הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בביצועו.
התביעה בגין פגיעה באוטונומיה התקבלה והתובע יפוצה ברבע מיליון שקלים
בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת וקבע כי הכשל אכן נבע משיטת הניטור, אולם התנהלות המנתח והצוות הרפואי במהלך הניתוח בוצעה בהתאם לפרקטיקה בשנת 1999. וקבע כי הצוות הרפואי פעל ללא דופי ואין לייחס כל רשלנות להתנהלותו.
עם זאת, נקבע כי התובע לא קיבל את כל מידע רלוונטי והרופא לא יידע אותו לגבי שיטת הניטור החדשה והניסיונית שפעלה בחו"ל, לפני שגיבש את ההחלטה לבצע את הניתוח. ועקב ההבדלים המהותיים בין שיטות הניטור הקיימות, האוטונומיה של התובע על גופו נפגעה ולכן הוא זכאי לפיצוי.
בית המשפט קיבל את התביעה בגין פגיעה באוטונומיה, בשל אי מתן הסכמה מדעת לניתוח, והנתבעת תשלם לתובע פיצוי, בסך של 250,000 שקלים. בנוסף הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 58,500 שקלים.