סירוב להתאשפז והחמרה במצב - האם רשלנות רפואית

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

אדם שסירב להתאשפז בבית חולים, לקה בליבו ותבע את בית החולים על כך שלא הסביר לו את ההשלכות של שחרורו המוקדם.

החולה השתחרר מבית החולים מרצונו, בניגוד להמלצת הרופאים

התובע, הלך ברחוב כשלפתע חש כאבים עזים בחזה, אמבולנס שהוזמן למקום, הוביל אותו לחדר מיון, לאחר שנבדק בבית החולים, הוחלט לאשפז אותו, אך התובע סרב להתאשפז ושוחרר באותו יום לביתו בהמלצה לביצוע צילום CT לחזה ולעבור בדיקת מאמץ.

לאחר ביקור בית של רופא המצב החריף

מצבו של התובע בביתו החמיר, אשתו הזמינה רופא דרך המוקד לביקורי בית. הרופא בדק את התובע, הזריק לו שתי זריקות וולטרן והמליץ לגשת לבית החולים, במידה והכאבים לא יחלפו עד הבוקר. לקראת הבוקר הכאבים לא חלפו, אלא התגברו, התובע הובהל לבית חולים. שם עבר צנתור ובבדיקות התגלה נזק משמעותי לשריר הלב, יתר לחץ דם ריאתי והתפתחה אי ספיקת לב שמאלית.

אם התובע היה יודע שיש סיכוי לאירוע לב, היה נשאר לאשפוז

החולה הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים וכנגד הרופא שהגיע לביקור בית.
התובע טען שבבית החולים לא הוסבר לו כי האשפוז נחוץ על מנת למנוע בעיה בלב. לפי אבחון בית החולים, סבל התובע מגב תפוס, לכן העדיף לשכב בביתו. התובע הוסיף, כי אם הרופאים היו מסבירים לו שהאשפוז חיוני לצורך שלילת אירוע לב, הוא היה נשאר בבית החולים ולא חוזר הביתה.
 

התובע טען כי על הרופא שביקר בביתו היה צריך להפנות אותו באופן מיידי לבית החולים, ואם היה פועל כך, היה ניתן היה לצמצם את הנזק שנגרם.

אשפוז היה מונע בהכרח את הנזק

מומחה מטעם בית המשפט קבע, כי היו מחדלים בהתנהגות של בית החולים, של רופא המוקד ושל התובע, והוא הציע לחלק את האחריות בין שלושתם באופן שווה. המומחים הרפואיים הסכימו פה אחד, כי אילו התובע היה מתאשפז בבית החולים באותו היום, האירוע הלבבי היה מתגלה, וניתן היה למנוע את הנזק, שנגרם בעקבות טיפול מאוחר. מאחר וחתם התובע על טופס סירוב לאשפוז, נשאלת השאלה מה היו ההסברים שגרמו לו להחליט לוותר על האשפוז ולחזור הביתה.

חובת הזהירות חלה על הצוות הרפואי

בית המשפט קבע, כי במקרה שחולה מבקש להשתחרר מאשפוז, בניגוד להמלצת הרופאים, חלה חובה על הצוות הרפואי להבטיח את שלום החולה, ובמקרה הצורך יש לנקוט גם בהליך משפטי לצורך אשפוז בכפייה, אך לעיתים מספיק למסור לחולה את כל המידע והסכנות כדי שיקבל בעצמו החלטה מושכלת.

קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

בית המשפט פסק כי בית החולים לא מילא את חובת הזהירות, התובע אמנם קיבל המלצה להישאר בבית החולים, אך הוא לא קיבל הסבר משכנע ולא הובהרו לו ההשלכות הקשות לסירוב שלו להתאשפז. נמצא כי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה של בית החולים לנזק שנגרם ללבו של התובע ואין ספק שאילו נשאר בבית החולים אירוע הלב היה נמנע.

ביקור הבית של הרופא לא היה מונע את הנזק

התובע, שבעברו היה מקרה דומה בו סרב להתאשפז, נמצא אשם בחמישים אחוז. הרופא בביקור הבית, לפי בית המשפט, לא היה יכול למנוע את הנזק, מאחר שבעת ביקורו הנזק כבר נגרם ולא ניתן היה למנוע אותו, על אף שהיה צריך לפנותו לבית החולים במיידיות, לא קיים קשר סיבתי בין האבחון הלקוי לנזק. בית המשפט דחה את התביעה כנגד ביקור הרופא, וקבע כי בית החולים יפצה את התובע בסך 788,079 ₪.