האם תתקבל תביעה לפיצויי בגין ליקויי בנייה?
| דרגו את המאמר |
|

פיצויים בגין ליקויי בנייה, האמנם?
התובעים טענו כי מיד עם מסירת החזקה דירה התגלו ליקויים חמורים באיכות בנייתה, וליקויים נוספים החלו מתגלים בתקופה שלאחר מכן. לטענתם, התלוננו הם בפני החברה ממנה קנו את הדירה, אך האחרונה לא תיקנה את הליקויים והותירה את הדירה כפי שהיא. התובעים פנו למהנדס המתמחה בביקורת מבנה, אשר ערך ביקורת בדירה והמציא להם חוות דעת בקשר לליקויים. עלות תיקון הליקויים בהתאם לחווה"ד עמדה על סך של 143,114 ₪.
האם התביעה התיישנה?
בראש טענות הנתבעת ניצבה טענת התיישנות. תקופת ההתיישנות בהתאם להוראות סעיף 5 חוק ההתיישנות תשי"ח עומדת על 7 שנים. מניינה, כאמור בהוראת סע’ 6 לחוק, מתחיל ביום בו נולדה עילת התביעה.
במקרה דנן התובעים ביקשו לקבוע כי תקופת התיישנות התביעה נמנית מהיום בו הפרה הנתבעת את אחריותה לתיקון הליקויים בדירה, ולפיכך עד למועד הגשת התביעה טרם חלפו 7 שנים. כמו כן, התביעה מתבססת על עילות נזיקיות ולפיכך, בהתאם להוראת סע’ 89 (ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היום בו נולדה עילת התובענה הינו היום בו נתגלה הנזק.
קראו עוד בתחום:
מהו אם כן מועד היווצרות עילת התביעה במקרה דנא? בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי כך שהדירה נמסרה בפברואר 1999 לידי התובעים. עם זאת, מלבד חילופי דברים בין הצדדים, אשר נערכו במסגרת תקופת הבדק ונעשו בעל פה, התובעים לא הוכיחו כל פניה אשר תעמיד את החברה לגבי הליקויים הנטענים.
השופטים קבעו כי לא הייתה כל טענה בכתב התביעה בעניין מהות הליקויים ומועד מתן ההודעה עליהם לנתבעת. כמו כן, חוות דעת המומחה לא הומצאה אף היא לנתבעת. ראיה יחידה הקיימת לעניין הליקויים, אשר העידה על התקשרות בין הצדדים בעניין זה, נמצאה במכתבם של התובעים מיום 20.11.06 לנתבעת. יצוין תחילה, כי אין כל הוכחה שמכתב זה מצא דרכו לנתבעת וקבלתו בידיה מוכחשת.
יתרה מכך, מועדו של המכתב הינו כ–7 שנים ו–7 חודשים לאחר מסירת החזקה בדירה (וכשנתיים לאחר שנמסרה לתובעים חוות דעתו של המומחה מטעמם). אשר על כן, השופטת ציינה כי אין מנוס מהקביעה שלא נעשתה פנייה מסודרת או אחרת של התובעים לנתבעת בדבר קיומם של ליקויים.
האם פיצויי בגין ליקויים סמויים שהתגלו לאחר מכן?
עם זאת, מהו דינם של ליקויים אשר היו סמויים מן העין? האם דינם להתיישן כדין ליקויים גלויים וברורים? סוגיה זו נידונה אף היא במסגרת ההליך האזרחי בבית המשפט. השופטת קבעה כי ככל שמדובר בליקויים נסתרים, יש להוסיף ולבחון את מועד גילויים.
"כאשר מדובר בנזק מתמשך אשר במועד ההפרה לא בא לידי ביטוי כלל או טרם הגיע להיקפו הממשי, או אז יתחיל מרוץ הההתיישנות בעילה של הפרת חוזה רק כאשר הנזק הממשי התגלה, בהיותו מרכיב מרכזי בעילת התובענה. לדוגמא, לנזקי רטיבות שהתגלו בדירה, כתוצאה מסתימות מרזבים וכיו"ב לגביהם יתחיל מירוץ ההתיישנות רק כאשר הנזק הממשי התגלה".
אשר על כן, ולעניין ההתיישנות בלבד, בית המשפט עיין ברשימת הליקויים שהוגשה על ידי המומחה כדי לקבוע מהם ליקויים גלויים ומה אינם כאלה. למעשה, השאלה הייתה - מהם ליקויים גלויים שאין בעיה להיווכח בהם בעין בלתי מקצועית, ומהם ליקויים שקונה מן היישוב לא ידע לעיתים על קיומם אלא לאחר בחינתם על ידי מומחה.
מכל האמור לעיל, ומחוות דעת המומחה, רק ליקוי הרטיבות הינו ליקוי דינמי מתמשך. יתר הליקויים הנטענים היו ליקויים שהיו קיימים במועד קבלת החזקה בדירה, והתביעה בגינם נדחתה.
