אשם תורם בתביעות פוליסת ביטוח צד ג` לאחר תאונת דרכים
דרגו את המאמר |
|

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, גם במקרים בהם התאונה התרחשה באשמתו הבלעדית, זכאי לפיצויים מחברת הביטוח המבטחת את רכבו. מדובר בתביעות אשר מוגשות נגד חברת הביטוח של רכבו של התובע, והן מהוות חלק מתחום המשפט הנזיקי.
אחת מטענות ההגנה הנפוצות במסגרת דיונים נזיקיים הינה טענת – אשם תורם. טענה זו הינה טענת הגנה הגורסת כי הניזוק אשם גם הוא בנזק אשר נגרם לו. לדוגמא, כאשר אדם רץ על משטח חלק ליד בריכה, ומחליק תוך שהוא נפגע בדרכו, קיימת לו אחריות מסוימת על התנהגותו שהובילה לתאונה.
קראו עוד בתחום:
- תאונת דרכים את מי תובעים?
- תשלום תכוף לאחר תאונת דרכים
- תאונת דרכים עם חבלות קלות
- הקשר בין אבדן כושר השתכרות, נכות רפואית ותיפקודית
ובכן, האם נטען לטעון טענת הגנה בגין רשלנות תורמת גם במסגרת תביעות העוסקות בתאונות דרכים, המוגשות בין נהגים מעורבים לקבלת פיצויים נוספים? עסקינן למעשה בתביעות ביטוח על בסיס ביטוח צד ג’. תביעות אלו מוגשות נגד חברת הביטוח של הרכב המזיק, על ידי נהג הרכב הניזוק.
בד"כ, לא נפסקת אשמה תורמת לנהג הניזוק
שימו לב, מן הפסיקה ידוע כי על פי רוב לא מקבלים בתי המשפט טענות בנוגע לאשם תורם במסגרת תאונת דרכים. על מנת להוכיח סוגיה זו, על חברת הביטוח מוטל נטל כבד ביותר. אי לכך, פעמים רבות מציעות חברות הביטוח הסכמי פשרה לתובע, ולא לחינם (תרתי משמע).
חברות הביטוח מודעות לכך כי הנטל המונח על כתפיהם בבית המשפט הינו כבד מאד, והם מעדיפים לגזור אשם תורם מסכום הפיצויים, לפני הכניסה בין כתלי בית המשפט. כאן המקום בו מומלץ לנפגע לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה. פעמים רבות יכול לצפות עורך הדין האם רשלנותו הלכאורית של הנהג הניזוק יכולה לגרום לגזירת סכום הפיצויים שלו בגין אשם תורם.
עם זאת, כאמור, חשוב לא להתפתות אחר קבלת הכסף, שכן דיון בבית המשפט יכול להניב עבור הניזוק פיצויים בסך גבוה בהרבה.
דוגמא לפסק דין
מתי, אם כן, פוסק בית המשפט אשם תורם כנגד נהג ניזוק? אשמת הנהג הניזוק תיפסק כנגדו בבית המשפט במקרים בהם עלה בידי חברת הביטוח לעמוד בנטל אשר הונח לפתחה. בפעמים אלו, מצליחה חברת הביטוח לשכנע את השופט כי הנהג הניזוק התנהל ברשלנות כה גדולה, עד כי הנזק נגרם לו באשמתו. לדוגמא, במקרה בו נהג חנה במקום אסור, אחרי סיבוב, בלילה בכביש לא מואר, קשה לטעון כי נהגים אחרים היו אמורים להבחין בו. בפסק דין אשר עסק בסוגיה דומה, נפסקו כנגד הנהג הניזוק 80% רשלנות תורמת.