אובדן כושר השתכרות לקטין, איך מחשבים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אובדן כושר השתכרות בעבר, בהווה ובעתיד הוא ראש נזק הנתבע במסגרת תביעת נזיקין בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים, בתאונת עבודה ובתאונות אחרות. הפסד השתכרות נקבע על סמך גורמים שונים כגון: נכות רפואית, נכות תפקודית, דרגת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות.

לצורך קביעת סכום ראש נזק בתביעת פיצויים נגד המוסד לביטוח לאומי או נגד חברות הביטוח, יש לחשב את המשכורת הקובעת לחישוב שהיא ממוצע ההכנסה של הנפגע לפני התאונה. כאשר הנפגע בתאונה הוא קטין, מקובל לחשב את הפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה.

היקף אובדן כושר השתכרות עתידי

כדי לחשב את היקף אובדן כושר השתכרות העתידי, יש להעריך את שכרו החודשי הפוטנציאלי של הנפגע על בסיס גורמים שונים כגון: סוג התפקיד, דרגה, ותק וניסיון בעבודה. לגיל הנפגע יש חשיבות רבה מאחר שזהו הגורם האובייקטיבי הראשון שאינו שנוי במחלוקת וחיוני לקביעת השנים שנותרו לתובע להשתכר עד שיגיע לגיל הפנסיה.

לאחר שנקבע בסיס השכר לחישוב אובדן כושר השתכרות, יש לבחון את היקף ההכנסה שנפגעה כתוצאה מהתאונה ולערוך חישוב בהתאם. ישנן גישות שונות כיצד לחשב את הכנסותיו של הנפגע לפני קרות התאונה וכדי להעריך את היקף ההכנסה אשר נפגעה, בוחן בית המשפט בין היתר את דרגת הנכות הרפואית והתפקודית של הנפגע.

הנכות התפקודית שונה מהנכות הרפואית אשר נקבעת על ידי מומחה רפואי של בית משפט. בקביעת הנכות התפקודית מתחשב בית המשפט בהשכלה, ניסיונו, גילו ומקצועו של הנפגע ואף מנסה להעריך את המשמעויות התפקודיות של הנזק הרפואי. על פי אחוזי הנכות ניתן להעריך את היקף אבדן ההכנסה החודשית ולאחר מכן בהתאם לגילו של הנפגע ושכרו הפוטנציאלי ניתן להעריך את ההיקף הכספי של אובדן כושר השתכרותו העתידי.

תקופת הפסד ההכנסה והיקף ההפסד הצפוי

לצורך קביעת סכום הפיצויים בגין ראש נזק זה, קובע בית המשפט את תקופת הפסד ההכנסה והיקף ההפסד הצפוי במהלך התקופה תוך שימוש בכלים פיננסיים מתקדמים לביצוע החישוב ושימוש נרחב בשיטה האקטוארית. בהיעדר נתונים המאפשרים לבצע חישוב אקטוארי, מבצע בית המשפט הערכה גלובלית של סכום הפיצויים ללא חישוב מתמטי כלשהו.

בתביעות נזיקין של קטינים מקובל לחשב את הפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק. הפסיקה חזרה וקבעה כי ככלל אין מקום לסטות מההלכה שלפיה יש להעמיד את בסיס השכר של קטינים בכלל, וקטינים שהם ילדים בפרט, על השכר הממוצע במשק.

סטייה מהשכר הממוצע במשק לקטינים

כאשר מדובר בתביעת נזיקין של קטין, במקרים מסוימים, יכולה לטעון התביעה כי בית המשפט צריך לסטות מהשכר הממוצע במשק, בשל נתונים ספציפיים הנוגעים לתובע, ומנגד חברת הביטוח יכולה לטעון כי יש לפסוק פיצויים נמוכים מהשכר הממוצע. בעבר היו תביעות שבהן התקבלו פיצויים לקטינים מעבר לשכר הממוצע, חרף העובדה שעיסוקם טרם התגבש. אולם במקרים מסוג זה יש להציג בפני בית המשפט ראיות התומכות בכך שמדובר בקטין מוכשר במיוחד שניתן להניח כי היה משתכר מעל השכר הממוצע במשק אלמלא נפגע בתאונה.