באילו מקרים תאונת מנוף נחשבת לתאונת דרכים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ההגדרה הבסיסית לתאונת דרכים, מופיעה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, ולפי הגדרה זו תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרמו לאדם נזקי גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, לרבות במשאית עם מנוף.

שימוש ברכב מנועי כולל: נסיעה, כניסה לתוך הרכב או ירידה ממנו, החניית הרכב, דחיפתו או גרירתו, טיפול או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, כולל הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק ממנו או מהמטען שלו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפול ברכב במסגרת עבודה ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כאשר הרכב עומד.

כדי לבחון אם אירוע מסוים מהווה תאונת דרכים או לא, לצורך תשלום פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יש לברר האם האירוע נופל להגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, כולל אחד מסוגי החלופות המרובות בהגדרת שימוש ברכב מנועי.

אם האירוע עונה להגדרה מדובר בתאונת דרכים, והתובע זכאי לפיצויים, אלא אם חלה החזקה הממעטת, ובמצב זה האירוע לא יוכר כתאונת דרכים. ואולם, אם האירוע לא עונה להגדרה הבסיסית ואף לא לאחד מסוגי החלופות בהגדרת שימוש ברכב מנועי, יש לבחון אם הוא נופל לאחת מהחזקות המרובות, כדי שיוכר כתאונת דרכים.

הכרה בתאונת עבודה של מפעיל מנוף כתאונת דרכים

התובע, יליד 1976, פנה אל בית משפט השלום ברמלה והגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח, בטענה כי נפגע בתאונה במהלך עבודתו כנהג ומפעיל משאית עם מנוף.

על פי עובדות התביעה, ביום התאונה התובע התבקש להרים באמצעות מנוף עמודי ברזל. לאחר שסיים להעמיס את העמודים על המשאית, הוא כיוון את המנוף למקומו, קיפל את הזרוע המייצבת הימנית ולאחר מכן החל בקיפול הזרוע המייצבת השמאלית. בשלב זה החלה המשאית להתנדנד מצד לצד, וכתוצאה מכך אחד מעמודי הברזל שהיו על המשאית נפל לכיוונו וגרם לנזקי גוף.

תאונה בעת ניצול הכוח המכני של הרכב

לטענת התובע, אירוע התאונה נכנס תחת הגדרת חוק הפיצויים, מאחר שהוא בא בגדר שימוש ברכב מנועי: הידרדרות או התהפכות של רכב, הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה, כניסה לרכב, ולחילופין, בא בגדר החזקה המרבה של ניצול הכוח המכני של הרכב.

מנגד טענה חברת הביטוח כי דין התביעה להידחות. לטענתה התאונה אינה מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים משתי סיבות. האחת, האירוע קרה בזמן פריקה וטעינה, ובנסיבות כאלה גוברת החזקה הממעטת על התנתקות או נפילה של מטען שאירעו בזמן העמסה או פריקה. והשנייה, האירוע לא התרחש בגלל ניצול הכוח המכני.

נוסף על כך טענה הנתבעת כי התאונה לא התרחשה בנסיבות שנטענו על ידי התובע בכתב התביעה אלא במהלך העמסת עמוד על משאית, ואף יש לתת משקל לגרסה הראשונית על נסיבות קרות התאונה שמסר התובע במד"א, בחדר המיון ולמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, גרסת התובע היא גרסה של בעל דין המעוניין בתוצאות משפט ומהווה עדות יחידה על כל הנובע מכך.

לטענת הנתבעת כל עוד זרועות הייצוב של המשאית לא הורמו מעל הקרקע וכל עוד התובע לא ניתק את מערכת ההפעלה המאפשרת את הרמת הזרועות מתוך הקבינה של המשאית, פעולת ההעמסה לא הסתיימה. ובנוגע לטענת התובע, כי עמד להיכנס למשאית לפני אירוע התאונה, נטען כי מדובר בהרחבת חזית אשר ממילא אינה נכונה עובדתית ומשפטית.

לטענת הנתבעת, הפסיקה צמצמה את המונח כניסה ויציאה מרכב לשלב האחרון של הכניסה או היציאה ובמקרה זה התובע היה במרחק של כמטר מהקבינה ולא היה בדעתו באותו שלב להיכנס למשאית, על כן אין מדובר בתאונת דרכים ויש לדחות את התביעה נגדה.

נפילה של מטען מרכב עומד או חונה

לאחר ששקל בית המשפט את מכלול הראיות שהובאו בעניין נסיבות התרחשות התאונה והמחלוקת בין התובע לנתבעת, את מהימנות עדות התובע, סבירותה ומכלול נסיבות העניין, הוא הגיע לידי מסקנה, כי התאונה אירעה כפי שתיאר התובע, כלומר לאחר שסיים להעמיס את כל עמודי החשמל על ארגז המשאית, הניח את המנוף על העמודים, הרים את הרגל המייצבת הימנית ורק לאחר שהרים את הרגל המייצבת השמאלית, המשאית זזה וכתוצאה מכך עמוד ברזל נפל מארגז המשאית לכיוונו של התובע וגרם לו לנזקי גוף.

בית המשפט קבע כי נסיבות התאונה מעידות על כך שנפילת העמוד מארגז המשאית מהווה נפילה של מטען מרכב עומד או חונה, שהיא אחת החלופות הקבועות בהגדרת שימוש ברכב מנועי. לפיכך נקבע כי התאונה מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים, על פי ההגדרה הבסיסית ולחילופין, על פי החזקה המרבה בדבר ניצול הכוח המכני של המשאית.

ת"א 32793-06-15