ביטוח לאומי התרשל ושלח צווי עיקול - יפצה ב-50 אלף שקלים

דרגו את המאמר

ביטוח לאומי הוציא צווי עיקול לשווא – יואשם בהוצאת לשון הרע

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי ביטוח לאומי יפצה אישה, עו"ד במקצועה, בגין שליחת שווא של צווי עיקול לחברות אשראי ולבנקים בהם הוא מבקש לעקל סכומים מחשבונה בשל חוב כספי שלטענתו עומד כנגדה.

צווי העיקול, שלא היו מוצדקים, היוו נזק תדמיתי לאישה שכן היא נתפסה כאדם אשר אינו מסוגל לעמוד בחובותיו, קל וחומר כאשר היא מוצגת כזאת במסדרונות הבנקים וחברות האשראי. הוצאת לשון הרע, כוללת גם שימת אדם ללעג ובוז בעיניי צד שלישי, ואין ספק כי צו עיקול מהווה עלבון רב לאדם ששמו מתנוסס בראשו.

קרא עוד...

לשון הרע, כיצד מגיע בית המשפט להחלטה?

קללות וגידופים - האם לשון הרע?

האם טוקבק חסין מפני תביעת לשון הרע?

מאמר על ה"בעיה הדמוגרפית" לא ייחשב הוצאת לשון הרע

זאת ועוד, החוק איננו מתנה חובת היכרות בין הצדדים וצו לשון הרע יכול שיהיה בגין עלבון ולעג שגרם צד אחד לשני מול צד שלישי שאיננו מכיר. דוגמא טובה לכך הינה פרסום לשון הרע בעיתון, שכן הנזק בסיטואציה זו נגרם מול קוראים אנונימיים שלרובם אין כל קשר לנפגע.

העובדות

התובעת עבדה באופן פרטי במשך כמה שנים כמטפלת בביתה של גברת בשם אתי הירשמן. לאורך כל התקופה חשד ביטוח לאומי כי היא איננה עובדת ולכן גם איננה נושאת בנטל התשלום החודשי למוסד. המל"ל פנה לאישה כבר בשנת 2003 בגין חוב שנצבר לטענתו במשך שנתיים עוד משנת 2001. למרות שענתה פעמים רבות התובעת למוסד לביטוח לאומי כי היא עובדת כמטפלת אצל גברת הירשמן, נפלו פניותיה על אוזניים ערלות. בשנת 2004, הוצאו כנגד התובעת שישה צווי עיקול לחברות אשראי ולבנקים בשל חובה המדומה.

טענות ההגנה והפרכתן

המוסד לביטוח לאומי טען להגנתו כי מגיעה לו הגנת תום לב על פי סעיף 16 לחוק לשון הרע. אך סעיף זה להגנה בתום לב אינו עומד לבדו בבית המשפט. על מנת להשתמש בו כטיעון הגנה, יש לשלבו עם סעיף 15, סעיף בו מוגדרות אפשרויות ודוגמאות לתום לב (ראה בחוק). לפי דעת השופט, המוסד לביטוח לאומי פעל באטימות משוועת ובחוסר תום לב וטענת ההגנה הזו נדחית על הסף.

בנוסף, ידוע כי חובת תשלום הביטוח הלאומי מוטלת על המעסיק ולא על העובד. אי לכך, מהרגע שדווח לביטוח הלאומי כי התובעת עובדת אצל המעסיקה, גברת הירשמן כבר למעלה מכמה שנים, היה מקום לבדוק אצל המעסיקה את עניין תשלום הביטוח. למרות שהמל"ל ידע כי החוב שייך באופן אבסולוטי למעבידה ולא לעובדת, הוא בכל זאת המשיך לשלוח לה דרישות לתשלום חובות ואיומים שהסתיימו בצווי עיקול.

לסיכום,

השופט הביע מורת רוח בנוגע להתנהלותו של המוסד לביטוח לאומי, שרק בגין בעיות מנהלתיות הכרוכות באיסוף חובות ממבוטחים, מוצא עצמו מחזיק את התובעת כבת ערובה, ומשתמש בכלי האגרסיבי של פקודת המיסים וצווי העיקול.

בית המשפט קבע כי התביעה בגין לשון הרע מתקבלת והמוסד לביטוח לאומי ישלם לגברת פיצויים על סך 50,000 שקלים.