www.what2do.co.il

פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע, באילו מקרים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע, באילו מקרים?

אדם ששמו הטוב נפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע, או שנגרמה לו עגמת נפש, נזק ממוני או לא ממוני, עקב הוצאת דיבה, יכול להגיש תביעה ולתבוע פיצויים בגין לשון הרע עד לסכום של 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. אם הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו, סכום הפיצויים יכול להגיע עד 100,000 שקלים.

 

סעיף 7א לחוק לשון הרע קובע כי כאשר אדם הורשע בעבירה של פרסום לשון הרע והוצאת דיבה, רשאי בית המשפט לחייב את המפרסם לשלם לנפגע פיצויים בסך של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף זה, הוא כפסק דין של בית המשפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

 

פיצוי של 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק

 

במשפט עוולה אזרחית בגין לשון הרע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצויים בסך של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. במשפט עוולה אזרחית, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כלומר עד 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק. עם זאת, התובע לא יהיה זכאי לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.

 

ואולם, לפני שהנפגע פונה לבית משפט כדי להגיש תביעה בעילת לשון הרע, עליו לעמוד במספר תנאים על פי חוק לשון הרע כדי להיות זכאי לקבל פיצויים. בשלב ראשון, יש לברר האם מדובר בפרסום אשר הגיע לאדם נוסף מלבד מי שכלפיו הופנו הדברים במסגרת ההליך האזרחי, או לפחות לשני אנשים נוספים בהליך הפלילי.

 

בשלב הבא, יש לבדוק האם הפרסום עונה על הגדרת לשון הרע, כלומר, האם הוא משפיל, פוגע או מבזה את האדם שכלפיו הופנו הדברים באופן המקים עילת תביעה, וכן, האם הוא עלול להשפיל בעיני הבריות או להפוך למטרה לשנאה, בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית, ועקב כך הוא עלול להיפגע במישור החברתי, התעסוקתי או האישי.

 

מבחן אובייקטיבי למשמעות הפרסום

 

במקרה שהתשובה לשני המבחנים הראשונים חיובית, רשאי הנפגע להגיש תביעה נגד המפרסם. לאחר שהוגשה תביעה, בוחן בית המשפט באמצעות מבחן אובייקטיבי את משמעות הפרסום, ומברר האם האדם הסביר היה רואה בו כדבר פוגעני שנועד להשפיל או לבזות. לפיכך, אין משקל לכוונת תחילה של המפרסם והאם במעשיו התכוון לפגוע, אלא האם האדם שאליו הופנו הדברים אכן נפגע וכתוצאה מכך נגרם נזק ממוני או לא ממוני.

 

בית המשפט בוחן גם אם עומדות למפרסם ההגנות המנויות בחוק לשון הרע. כגון: הגנת אמת בפרסום, עניין ציבורי, תום לב או זוטי דברים. כך למשל, אם הפרסום שיש בו לשון הרע כולל פרטים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור, או אם נעשה בחוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע, ייתכן ותעמוד למפרסם הגנת לשון הרע ולא ניתן יהיה לחייבו בתשלום פיצויים.

 

בנוסף, החוק מונה רשימה של פרסומים מוגנים שלמרות שקיים בהם פוטנציאל לפגיעה בשמו הטוב של האדם, הם לא ייחשבו כלשון הרע, כגון: פרסומים בעת דיון משפטי על ידי שופטים או בעלי הדין ועורכי דינם הנחשבים פרסומים מותרים ואינם מהווים עילה להגשת תביעה.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו של אדם או איגוד ומונע פרסומים שעלולים לפגוע ולגרום נזק. 

לשון הרע על ציבור - קבוצת אנשים, גוף, ארגון

השאלה המרכזית הצריכה להישאל, כך קובעת הפסיקה, הנה האם היחיד, בהיותו יחיד, נפגע מאותו פרסום שהשמיץ את כל הקבוצה? 

ייעוץ משפטי

מדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לאחר מקרה תאונה ולא משנה אם נגרם נזק או לא? 

האם המכתבים ודרך הפצתם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות?

עוד קבעה השופטת כי המכתבים אינם שיח ושיג אקדמי על הערכות תלמידים הנהנים ממטרית חופש אקדמי. המכתבים נכתבו בתגובה על מכתבו של פרופ' בורט ופרופסורים אחרים ולא בהעברה רוטינית של הערכות על תלמידים. העמדתם כ"שיג ושיח אקדמי" היא או היתממות או ניסיון הסוואה. מרבית המכתבים עוסקת במנחה פרופ' בורט ורק חלק קטן מהם מתייחס לתובע.  

לשון הרע, כיצד מגיע בית המשפט להכרעה?

השאלה הראשונה אשר ישאל בית המשפט היא, האם המעשים המיוחסים לנתבעים עולים כדי פרסום לשון הרע. הבדיקה תעשה לפי היסודות הנמצאים בסעיפי החוק, שהוא הסעיף המגדיר מעשה של פרסום לשון הרע. לאחר בחינת המקרה לאור החוק והפסיקה ובאם התשובה תהא חיובית יבחן בית המשפט אם עומדת למפרסמים הגנה מן ההגנות המוקנות בפרק ג' לחוק. 

לשון הרע: הגנת אמת בפרסום

נתבעת בגין לשון הרע? מהי הגנת אמת בפרסום? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

לשון הרע: הגנת תום הלב

נתבע יהנה מהגנת סעיף 15 בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שהנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב. והתנאי השני הוא שהנתבע יוכל להצביע על כך ... 

פיצויים בגין לשון הרע

לאחר שקבע בית המשפט כי הנתבעים פרסמו כנגד התובעת פרסום שיש בו משום לשון הרע, ולא עומדות להם ההגנות שבפרק ג' לחוק, יעבור לדון בשאלת הפיצוי המגיע לתובעת בגין לשון הרע.  

פיצויים בגין זיוף פרופיל באתר האינטרנט דה מרקר

האם פרסום פרופילים מזויפים ברשת החברתית "דה מרקר קפה" מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע... 

לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?

סעיף 13 לחוק קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין ... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.