תביעה בגין תאונת דרכים נדחתה בעקבות גרסאות סותרות
| דרגו את המאמר |
|
תאונת דרכים בעת עליה לאוטובוס - דחייה בגין גרסאות סותרות
נפגעי תאונות דרכים עלולים לפספס את זכותם לפיצויים וזאת בעקבות ביצוע שגיאות בפעולות שלאחר התאונה. לדוגמא, נפגעים רבים אינם מודעים למשמעות המשפטית שיש לדיווחים הראשונים שניתנים בנוגע לאירוע בבית החולים ובמשטרה. בתי המשפט נוטים לייחס חשיבות רבה לדיווחים אלו, וזאת משום שמדובר בנתונים הנאמרים לשם קבלת סיוע וטיפול רפואי. יודגש כי דיווחים אלו יכולים להיות המרחק בין קבלת תביעת פיצויים לבין דחייתה.
להלן דוגמא לתביעת פיצויים אשר נדחתה מחמת הצגת גרסאות סותרות בין כתב התביעה לדיווחים לגורמים הרפואיים והמוסד לביטוח לאומי. התובעת טענה כי היא נפגעה בתאונת דרכים בעת שניסתה לעלות על אוטובוס ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. לטענתה, נהג האוטובוס, אשר נסע מבת ים לתל אביב, לא עצר לה בתחנה אלא במרחק מה.
קראו גם בתחום זה:
- נהג חדש נפגע בתאונת דרכים לאחר שנהג ללא מלווה
- התלקחות ברכב כתאונת דרכים
- חזקת הרשות בנהיגה ברכב, מהי?
- האם תיתכן תאונת דרכים ללא מגע עם הרכב הפוגע?
לדבריה, היא ניסתה לעלות לאוטובוס כאשר רגלה השמאלית דורכת על מדרגת האוטובוס וכף רגלה הימנית נתקעת בבור ניקוז שהיה ממוקם בשולי המדרכה. כתוצאה מכך התובעת התגלגלה על הכביש, שברה את כף רגלה הימנית, וקיבלה מכה חזקה בגב. נהג האוטובוס, לטענתה, המתין עד שהגיע למקום אדם אשר סייע לה לקום והגיש לה עזרה. לאחר מכן, התובעת הובהלה לבית החולים על ידי נהג מונית.
חברת דן, המפעילה את האוטובוס, הציגה גרסה אחרת להשתלשלות העניינים. הנתבעת טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים והתאונה לא אירעה בעקבות שימוש ברכב מנועי. לטענת דן, התובעת נפגעה מבור ניקוז ולא מאופן השימוש ברכב.
נהג האוטובוס המדובר טען כי התובעת כלל לא עלתה לאוטובוס והיא החליקה ונפלה בעודה רצה לכיוון הרכב שעמד מספר מטרים ממנה. למעשה, הנהג טען כי התובעת לא נגעה באוטובוס, ונפילתה אינה קשורה לרכב כלל. לדבריו, אם התובעת הייתה נופלת באופן כה קשה בעת עלייתה לאוטובוס, ברור לכל שהוא היה נוהג ככל נהג אחראי ומסור ומעניק לאישה עזרה וסיוע. הנהג אף הוסיף כי עד אשר הוגשה התלונה, בשנת 2003, הוא כלל לא ידע על התרחשות התאונה.
נטל ההוכחה והגרסאות הסותרות
במקרים בהם מוצגות בפני בית המשפט שתי גרסאות סותרות, מוטל על השופט להכריע על בסיס מהימנות העדים, הראיות שמוצגות בפניו, חוות דעת של מומחים וכדומה. הכלל הוא כי נטל השכנוע מוטל על כתפיו של התובע, מכוח הכלל המוציא מחברו עליו הראיה. במקרה דנן, הנטל הונח על כתפי התובעת והיא כשלה בניסיונה להרימו.
בית המשפט דחה את טענותיה של התובעת וזאת מחמת גרסאות סותרות שהוצגו על ידה. לדוגמא, התובעת הייתה יכולה לספר במספר הזדמנויות כי נפגעה בתאונת דרכים, אך הקפידה לציין את סיבת האירוע כנפילה על בור ביוב פתוח. הדברים נאמרו על ידה בחדר המיון, באישור קופת חולים, במסמך רפואי, בתביעה לביטוח הלאומי ומספר פעמים בתיק קופת חולים.
כמו כן, בניגוד למצופה לאחר תאונת דרכים, התובעת לא דיווחה על האירוע למשטרה. למעשה, בית המשפט ציין כי העובדה שמדובר בתאונת דרכים נולדה לראשונה במשרד עורכת דינה של התובעת. זאת ועוד, התובעת כבשה את עדותה במשך כשש שנים ובית המשפט קבע כי גרסתה הינה גרסה מכובסת שניכר שעברו עליה עורכי דין ויועצים משפטיים.
"הגרסה המשופצת נתפרה לשם תיק זה בלבד", נכתב בפסק הדין. זאת ועוד, התובעת טענה כי אנשים רבים היו עדים לתאונה והיא אף קיבלה סיוע מעובד בבית קפה סמוך ונהג מונית. עם זאת, אלו לא הובאו למתן עדות בבית המשפט, דבר אשר עמד לתובעת לרועץ. אי הבאת עד, אשר יכול היה לתמוך בגרסתו של בעל דין, עלולה לפגוע בגרסתו של צד זה, וזאת משום שבית המשפט מניח כי חזקה שעדותו של העד הייתה פוגעת בתובעבנתבע שלא זימן אותו.
