הפסד השתכרות לבעל עסק לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

חישוב הפסד השתכרות לעצמאי (בעל קיוסק) לאחר תאונת דרכים

ראש הנזק העיקרי שבגינו ניתן פיצוי במקרה של תאונות דרכים, הינו הפסד השתכרות בעבר ובעתיד. במקרה שהניזוק הינו שכיר, החישוב הוא קל יותר ונעשה על סמך משכורתו של הניזוק לפני התאונה. כפי שנראה להלן על פי פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד, במקרה של ניזוק עצמאי, החישוב הוא מסובך יותר ולא תמיד ברור.

התובע עבר תאונת דרכים בגיל 40, בעת שנסע במונית. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ותביעתו לתשלום דמי פגיעה בעבודה אושרה. בגין תביעה זו, קיבל התובע 20,623 ₪ עבור 171 ימי אי כושר.

התובע בחר לתבוע את נהג המונית וחברות הביטוח שביטחו את רכב המונית בזמן התאונה, על פי החוק לפיצוי נפגעי תאונות הדרכים. לאחר התאונה, התובע הובהל לבית החולים שם אובחנו אצלו מספר שברים. לאחר מספר ימי אשפוז במחלקה הכירורגית, ואשפוז במחלקה האורטופדית, שוחרר לביתו כשידו הימנית במתלה כתף.

לטענתו של התובע, לאחר התאונה הוא המשיך לסבול מכאבי ראש, סחרחורות, הגבלות בתנועה והחל לסבול מאין אונות, מה שגרם לו להיות מדוכא ועצבני. בזמן התאונה, התובע עסק בניהול חנות מכולת שבבעלותו. לטענתו, לאחר התאונה עסקו כמעט והתמוטט והדבר אילץ אותו להגיע למכולת למרות הכאבים.

הנכות הרפואית והתפקודית של התובע

בית המשפט מינה מומחה לתחום האורטופדיה, על מנת שיקבע את דרגת נכותו של התובע. המומחה קבע כי לאחר התאונה, התובע סבל מ-100% נכות לשישה חודשים, ו50% נכות ל-4 חודשים נוספים. לאחר תקופה זו נותרה לתובע נכות צמיתה של 10%. המומחה קבע בחוות דעתו כי נראה שתלונותיו של התובע מוגזמות ויכול להיות שהדבר נובע ממצבו הנפשי, לכן הוא המליץ על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המומחה הפסיכיאטרי שמונה טען כי לא נותרה לתובע כל נכות פסיכיאטרית. למרות ההסתייגויות שהעלה התובע, לגבי נכותו הפסיכיאטרית, בית המשפט קיבל את עמדת המומחים וקבע כי נכותו האורטופדית של התובע עומדת על 10%, ללא נכות פסיכיאטרית.

במקרה זה, התובע חזר לנהל את הקיוסק שבבעלותו גם בתקופת אי הכושר. בבדיקה הפסיכיאטרית שבוצעה לו, התובע טען כי דווקא כאשר התובע בעבודה, הוא מתפקד בצורה טובה והדבר מקל על סבלו. תיאוריו של התובע, כי הוא ממשיך לסחוב ארגזי שתייה כאשר אין ברירה, מוכיחים כי אין לו מגבלה פיסית או נכות תפקודית משמעותית.

הפסדי השתכרות לעתיד

על פי הדוחות הכספיים שהציג התובע, עולה כי יש ירידה בהכנסותיו לאחר תאונת הדרכים. למרות זאת, נראה כי הירידה בהכנסות העסק התחילה עוד לפני תאונת הדרכים, בצורה הדרגתית. בית המשפט מציין כי במקרה זה, לא ניתן לשלול לגמרי הפסדי השתכרות לעתיד, וזאת משום שצריך לקחת בחשבון שאם מצב עסקו של התובע ימשיך להתדרדר, הוא יתחיל לחפש עבודה כשכיר. סביר גם להניח שהוא יתקל בקשיים במציאת מקום עבודה חלופי בשל נכותו, ולכן יש לשלם לתובע עבור ראש נזק זה 20,000 ₪.

הפסדי השתכרות לעבר

התובע טען כי בזמן העדרו מהעסק, בימי אי כושר העבודה, הוא העסיק בני משפחה ששילם להם 2,000 ₪ בחודש. נוסף לכך, נפגעו הכנסותיו מהעסק בשל העובדה שהוא לא יכול היה לנהל אותו. דרישתו של התובע הועמדה על תשלום של 122.748 ₪ עבור הפסדי השכר בעבר. בית המשפט סירב לקבל את חישוביו של התובע. אומנם הפעלת העסק על ידי אחרים יכולה לגרום להפסדים, אבל מהדו"חות הכספיים בית המשפט למד כי הירידות התחילו עוד קודם. אם נוסיף לכך את המשבר הכלכלי שפקד את המדינה באותם שנים, נגיע למסקנה כי אין לייחס את כל הירידה בהכנסותיו לתאונת הדרכים. בראש נזק זה, בית המשפט מוצא לנכון לפצות את התובע בסך של 20,000 ₪.

לסיכום, התובע לא הצליח להראות כי העסק אותו הפעיל סבל מהפסדים גבוהים כתוצאה ישירה מתאונת הדרכים. לכן, בית המשפט לא מוצא לנכון לייחס את כל ההפסדים שנגרמו לעסק לתאונת הדרכים, והפיצוי שחברות הביטוח צריכות לשלם לו, נמוך משמעותית מהנטען בכתב התביעה.