תביעות רשלנות רפואית - מינוי מומחה

דרגו את המאמר

בקשה לאפשר בדיקה של תובע בתביעת רשלנות רפואית על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבע

להלן החלטה אשר ניתנה על ידי השופט ריבלין במסגרת תביעה העוסקת ברשלנות רפואית. הנתבעת, קופת חולים כללית, ביקשה לחייב את התובעת לעבור בדיקה של קרדיולוג מומחה מטעמה. השופט דחה את הבקשה. התובעים במקרה דנן היו בני זוג אשר הגישו תביעה כנגד קופת חולים כללית בגין רשלנות רפואית במהלך טיפול באישה בזמן שהייתה מאושפזת בבית החולים בבעלות הקופה.

במסגרת התביעה, בית המשפט המחוזי מינה מומחה מטעמו אשר בדק את התובעת. המומחה קבע כי האחרונה סובלת מנכות קרדיולגית בשיעור של 75%. הנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה. חוות הדעת התייחסה לשאלת האחריות של הנתבעת, ולא לקביעת שיעור הנכות.

לאחר מכן, הצדדים הביאו מומחים בנוגע לשאלת השיקום ועלויותיו. המומחה מטעם הנתבעת דרש כי יינתן לו לערוך בדיקה קרדיולוגית בתובעת. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו. בית המשפט קבע כי באופן עקרוני עמדה לנתבעת הזכות לדרוש בדיקה מהתובעת, וזאת מכיוון שקופת החולים הגישה חוות דעת מטעמה בנושא השיקום.

עם זאת, נקבע כי במקרה דנן, לא היה צורך בכך וזאת מאחר והמומחה הראשון מטעם הנתבעת, שדן בנושא הנכות הקרדיולוגית, נתן כבר את הערכתו הרפואית באשר למצבה של התובעת. בית המשפט המחוזי דחה בשנית את הבקשה, גם לאחר שהנתבעת טענה כי המומחה מטעמה קרא את הערכתו של המומחה הראשון, אך הוא בכל זאת מבקש לבצע בדיקה בנתבעת. הסיבה לדחיית הבקשה הפעם הייתה כי "גם אם היו חסרים פרטים למומחה, הוא היה יכול לפנות אל המומחה שמינה בית המשפט על מנת לקבלם, ואין צורך לבצע בדיקה חוזרת".

בית המשפט העליון דוחה את הבקשה

מכאן התגלגלו העניינים לפתחו של בית המשפט העליון. הנתבעת, שהיא המבקשת בהליך זה, דרשה מביהמ"ש העליון להפוך את החלטת המחוזי, ולאפשר לה לערוך בדיקה ע"י מומחה חדש בתובעת, שהיא המשיבה בהליך זה. לאחר שחוות הדעת של מומחה בית המשפט הובאה בפני המומחה של קופת החולים, היו קיימים שני מסלולים אפשריים: 

1. אם ישנם פרטים חסרים, מומחה הנתבעת ייפנה למומחה ביהמ"ש על מנת לקבלם.
2. למנות מומחה נוסף.

כאמור, ביהמ"ש המחוזי החליט, לאחר שנאמר בפניו שמומחה קופת החולים קרא את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, לבחור במסלול הראשון. קופת החולים טענה שהייתה סתירה בין אחוזי הנכות הגבוהים שקבע מומחה בית המשפט, לבין המצב התפקודי של התובעת. כמו כן נטען כי לא הייתה התייחסות לשאלת תוחלת החיים של האחרונה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי היה ניתן להשלים פרטים אלו ע"י פנייה למומחה של בית המשפט, ולא היה צורך במינוי מומחה חדש.

השופט קבע כי לא הייתה עילה מוצדקת להתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בסוגיה. הטיעונים שהעלתה קופת החולים, בנוגע לצורך במינוי מומחה חדש, היו אמנם ראויים וצריכים להתברר. עם זאת, נקבע כי הדרך באמצעותה ביקשה קופת החולים ללכת לא הייתה דרך הבירור הראויה. בית המשפט קבע כי ניתן היה להשלים את הבירור באמצעות פנייה למומחה בית המשפט.

השופטים הדגישו כי במידה והמומחה לא יתייחס לנקודות האמורות,ביהמ"ש המחוזי יאפשר בדיקה נוספת של המשיבה. לסיכום, הבקשה נדחתה. המבקשת חויבה לשלם לנפגעת שכר טרחה, בסכום של 5,000 שקלים.