נפגע בתאונת דרכים ללא ביטוח - רכב חברה

דרגו את המאמר

תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים בהעדר ביטוח - נסיעה ברכב המעביד

סעיף 7א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, קובע כי מי שנהג בהיתר הבעלים או המחזיק של הרכב, והרכב היה ללא ביטוח בזמן התאונה, והנוהג לא ידע כי אין לרכב ביטוח, ובנסיבות העניין סביר גם שלא יידע על כך, זכאי לתבוע פיצויים מקרנית.

בתביעה שהונחה לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב יפו, התובע טען כי היה מעורב בתאונת דרכים בזמן שנסע ברכב שהיה שייך למעבידו. לטענתו, בדיעבד התברר לו שהרכב לא היה מבוטח, ולכן הוא תבע את קרנית כדי שזו תפצה אותו על נזקיו. קרנית מצידה העבירה הודעת צד שלישי למעבידו של התובע, בטענה כי אם התביעה תתברר כנכונה, על המעביד לשפות אותה.

טענות הצדדים

התובע טען כי מעבידו אישר לו להשתמש ברכב העסק, כדי להגיע למקומות עבודתו ובסיום יום העבודה, חזרה לביתו. הוא המשיך וטען כי לא ידע שהרכב אינו מבוטח, ובנוסף לכך, כמה ימים לפני התאונה הוא נעצר על ידי המשטרה ובבדיקת הרישיונות שבוצעה לו, התגלה כי כל המסמכים תקינים.

המעסיק הודה כי במהלך שנות עבודתו של התובע, הוא העמיד לרשותו רכב שהיה שייך לעסקו. אבל, הרכב שהיה מעורב בתאונה היה רכב מסוג סקודה, שנרכש מספר חודשים לפני התאונה. לאחר הרכישה, הרכב עמד בעסקו של המעביד וחיכה לכך שישופץ כך שיתאים לפעילותו של העסק. בכל אותו הזמן, שהרכב עומד בעסקו של המעביד, לא נעשה ביטוח על הרכב והמעסיק מצידו לא אפשר לאף אחד מעובדיו לנהוג ברכב זה.

יתר על כן, המעביד טען כי התובע ביקש ממנו מספר פעמים להשתמש ברכב, אבל הוא סירב לאפשר זאת, כל עוד אין ביטוח חובה לרכב. כדי לתמוך בטענתו, המעסיק הביא את שכנו לעסק שטען כי ראה את רכב הסקודה חונה בעסקו של המעביד, ואף אחד לא היה נוסע בו.

האם מתקיימים התנאים של סעיף 7א?

כדי שתובע יוכל לזכות בפיצויים מקרנית על פי סעיף 7א, עליו להוכיח 3 תנאים מצטברים: א- הנהיגה שגרמה לתאונה, הייתה בהיתר מהבעלים או המחזיק ברכב; ב- הנהג לא ידע שהרכב היה ללא ביטוח בתוקף; ג- בנסיבות העניין, לא היה גם סביר שידע כי אין ביטוח בתוקף.

בית המשפט פסק כי מהעדויות עולה שהתקיימו יחסי קרבה בין המעסיק לעובד. המעסיק היה נותן לעובד מדי פעם את רכבו, כדי שזה יעשה בו שימוש במסגרת העבודה ואף לענייניו הפרטיים. למרות זאת, נראה כי המעביד היה מודע לחובתו לבטח את הרכב ואסר על העובד לבצע כל שימוש ברכב, למרות שהעובד ביקש זאת מספר פעמים. הקביעה המתבקשת במקרה זה הינה שהתובע לא קיבל היתר מבעליו של הרכב, ולכן מספיק בכך כדי לקבוע כי הוא אינו זכאי לקבל פיצויים מקרנית. למרות זאת, בית המשפט המשיך ובדק גם את שאר התנאים של סעיף 7א.

בית המשפט פסק כי התובע ידע שהרכב הוא חסר ביטוח. צריך לשים לב, הקביעה הינה שהוא לא רק חשש, אלא ידע בפועל ידיעה של ממש. אומנם התובע העיד כי הוא עבר בדיקת רישיונות מספר ימים לפני התאונה, אך הוא לא ציין באיזה רכב הוא נהג בשעה שעבר את הבדיקות. לכן, מתקבל על הדעת כי גם אם אכן בוצעה לו בדיקת רישיונות, הרי שהיא בוצעה לגבי רכב אחר.נראה כי גם תנאי זה אינו מתקיים, ובית המשפט פוסק כי התובע ידע ידיעה של ממש, כי אין לרכב ביטוח בתוקף.

כאשר בודקים את שאלת נסיבות העניין, מגיעים למסקנה כי גם אם התובע לא ידע שאין לרכב ביטוח, לכל הפחות הוא היה צריך לדעת על כך. על פי העדויות, הרכב עמד זמן רב בעסקו של המעסיק. המעסיק הבהיר לתובע מספר פעמים כי טרם הושלמה רכישת פוליסת הביטוח. על כן, היה על התובע לברר זאת טרם החליט לנסוע ברכב זה. לסיכום, במקרה זה לא מתקיים אף אחד מהתנאים של סעיף 7א, ועל כן התובע אינו יכול לקבל פיצויים מקרנית.