תלמידה נפלה במדרגות בית ספר בעת שסחבה ארגז שתייה

דרגו את המאמר

תלמידת תיכון נפלה תוך כדי ירידה במדרגות בית הספר, בעודה נושאת ארגז בקבוקי שתייה. כתוצאה מהנפילה נגרמו לה נזקי גוף, על כן הגישה תביעת פיצויים נגד הנהלת בית הספר עקב הפרת חובת זהירות מושגית. בית משפט השלום בנתניה נדרש להכריע האם התובעת זכאית לפיצויים.

בחודש פברואר 2009, התקיים יריד פורים בבית הספר בנתניה, ובמסגרתו הופעלו בין היתר דוכנים למזון ולשתייה. התובעת נדרשה על ידי מורי בית הספר להביא ארגז בקבוקי שתייה מחדר המורים לאחד הדוכנים. בשעה שהחזיקה את הארגז, שדה הראיה שלה נחסם בשל גובהו וגודלו, והיא איבדה את שיווי המשקל בעת הירידה במדרגות ונפלה ארצה.

התובעת פונתה באמבולנס מבית הספר לבית חולים, שם אובחן שבר ברגלה וכעבור מספר ימים, אושפזה ונותחה. כשש שנים לאחר האירוע היא עדיין ממשיכה לסבול מכאבים, ומומחה רפואי קבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10% כתוצאה מהתאונה בבית הספר.

התלמידה לא קיבלה הנחיות לגבי אופן נשיאת ארגז השתייה

לטענת התובעת, היא לא קיבלה הנחיות מטעם המורים כיצד להביא את השתייה לדוכן, והנהלת בית הספר היתה צריכה להביא בחשבון, כי כאשר נדרשה לשאת ארגז גדול וכבד במדרגות, נוצר סיכון לאבדן שיווי משקלה עקב גודלו ומשקלו של הארגז. בנוסף היה עליה לקחת בחשבון כי הארגז יקשה עליה לראות את דרכה, בייחוד במדרגות. לפיכך יצרה הנתבעת סיכון בלתי סביר שבסופו של דבר התממש.

הנהלת בית הספר טענה שהיא אינה אחראית לתאונת התלמידה, ואינה אחראית לנזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהנפילה, מאחר שבמועד התאונה התובעת היתה תלמידת כיתה יא' כבת 17 שנים, ונדרשה להרים ארגז שתייה קטן, שהכיל בקבוקים אישיים של 250 מ"ל.

עוד טענה כי לא מדובר במטלה מסובכת והארגז לא היה כבד במיוחד, ואף התובעת היתה יכולה לבקש סיוע מחברותיה או מהמורים. כמו כן, בכל הנוגע לנסיבות התאונה, מדובר בעדות יחידה של בעלת דין, מאחר שלא היו עדים נוספים לקרות האירוע.

הנהלת בית הספר הפרה את חובת הזהירות כלפי התלמידה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את עדותה של התובעת וקבע כי היא נפלה במדרגות בשטח בית הספר, כאשר סחבה ארגז שתייה, לאחר שהתלמידות התבקשו לדאוג לשתייה והאוכל במהלך היריד בפורים. עוד קבע כי מדובר בארגז שהכיל 24 בקבוקים אישיים לא גדולים, בין 250-350 מ"ל משקה בכל אחד.

בית המשפט קבע כי על הנהלת בית הספר מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי התלמידים, וחלה עליה חובה קונקרטית לדאוג לכך שהפעילות בשטחה תתבצע בצורה בטוחה שלא יהיה בה כדי לפגוע בשלמות גופם של התלמידים.

עוד קבע כי במקרה זה ניתן היה לצפות מהמורים האחראים ליריד, לסדר את הבקבוקים באופן שניתן יהיה לסחוב אותם באופן בטיחותי, ולתת הנחיות לתלמידה לגבי אופן נשיאת הארגזים במדרגות. אולם מאחר שהנתבעת לא הוכיחה כי עשתה זאת, קבע כי לא נהגה בזהירות הראויה ובאמצעי הזהירות הנדרשים.

עם זאת מצא בית המשפט שיש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%., מאחר שהיה עליה לנהוג בזהירות הנדרשת בעת הירידה במדרגות ולהיות ערנית לדרך. בסופו של דבר חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 172,500 שקלים בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

ת"א 3522-11-10