תלמיד בית ספר נפצע במהלך משחק כדורגל ודרש פיצויים
| דרגו את המאמר |
|
תלמיד כתה ה' הגיש תביעה לפיצויים נגד משרד החינוך והתרבות, בעקבות פציעתו בשטח בית הספר לאחר שעות הלימודים ובגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. בית משפט השלום בקריות נדרש להכריע האם מדובר בתאונת תלמידים, והאם הנהלת בית הספר הפרה את חובת האחריות כלפי התובע ומחויבת בתשלום פיצויים.
בחודש יוני 2000, שיחק התובע כדורגל בחצר בית ספר, בהיותו תלמיד כיתה ה'. במהלך המשחק, שהתקיים ללא השגחת מורה, נפל הכדור מתחת לחמור שהיה באותה עת בחצר. התובע התכופף על מנת להרים את הכדור, אך אז בעט החמור בפניו, וחמש שיניים נפלו לו.
לאחר התאונה פונה התובע לטיפול בבית חולים, והשיניים שנפלו עברו אבולוציה וקיבוע, ובהמשך נזקק לטיפולים נוספים על ידי רופא שיניים, כולל טיפולי שורש, התקנת שתלים, השתלת עצם וגשר חרסינה.
התובע יידרש לעבור בעתיד טיפולי שיניים בסך של 66,000 שקלים
מומחה רפואי מטעם התובע קבע כי הוא יאלץ לבצע בעתיד שיקום נוסף לפה במשך שלוש פעמים, כאשר עלות כל טיפול עומד על סך של 22,000 שקלים. עוד קבע כי נותרה לתובע נכות בשיעור 1.5% בגין אובדן השיניים.
התובע טען כי מנהל בית הספר הוא זה שמסר את הכדור לו ולחבריו, ומאחר והתאונה אירעה בשטח מוסד הלימודים, בהיעדר השגחת אחד המורים, משרד החינוך הוא האחראי להתרחשות התאונה, על כן דרש פיצויים בסך של 100,000 שקלים.
התלמיד היה יכול למנוע את התאונה אם היה מפעיל שיקול דעת
מנגד הכחיש משרד החינוך את אחריותו לנזקיו של התלמיד, וטען כי יש לייחס לו אשם תורם, מאחר והיה עליו להפעיל שיקול דעת, ולא להתכופף מתחת לחמור. לחילופין נטען כי הקבלות שהציג התובע בגין טיפולי השניים הוצאו כעשר שנים לאחר האירוע, ואף לא הוכח כל הפסד השתכרות בעתיד בגין התאונה, וכן ההוצאות בעבר או בעתיד.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובע נפגע בשטח בית הספר, בשעה ששיחק עם חבריו בתום יום לימודים. גרסתו של התובע, בנוגע להתרחשות התאונה, לא נסתרה, ובית המשפט קבע כי התובע נפגע מחמור ששהה בחצר בית הספר, ונזקק לטיפולי שיניים, ואף ייאלץ לעבור עוד לפחות שלושה טיפולים נוספים.
עוד נקבע כי בחצר בית הספר, לא היתה כל השגחה מטעם הנהלת בית ספר, ואילו היה באזור מבוגר אחראי, ייתכן והתאונה היתה נמנעת, ולא היה נגרם נזק לתלמיד, שהיה בן 11 שנים בלבד. על כן האחריות על תאונת התלמיד חלה על הנהלת בית הספר ומשרד החינוך.
עם זאת בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 20%, מאחר והוא סיכן את עצמו, ולא נקט באמצעי זהירות, כאשר בחר להתכופף מתחת לחמור.
התובע יפוצה בסך של 97,600 שקלים בגין הנזק שנגרם לו
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובע זכאי לפיצויים ממשרד החינוך בסך של 97,600 שקלים, בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' לעבר ולעתיד, ופיצוי בגין כאב וסבל. בנוסף הנתבע יישא בהוצאות משפט בסך של 28,000 שקלים.
ת"א 52060-11-10