הלקוח פרסם באינטרנט דברים פוגעניים על חברת השקעות, האם מדובר בלשון הרע?

דרגו את המאמר

חברת השקעות העוסקת בניכיון שיקים, הגישה תביעה לפיצויים בגין לשון הרע בסך של 400,000 שקל, נגד אחד מלקוחותיה שפרסם באתר האינטרנט האישי שלו דברים פוגעניים. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש להכריע בסוגיה זו.

לטענת החברה, הנתבע פרסם דברי לשון הרע כנגדה באתר האינטרנט אותו הקים, אשר מהווים פגיעה בשמם הטוב.

בין היתר כתב הנתבע כי בעל החברה הוא "טיפוס נאלח מהשוק האפור", "הוא עזר לבנק להשתלט על החברה ולרסק את חיי ואת חיי משפחתי באופן הנאלח והפלילי ביותר", "הוא כמו סוחר סמים, מנצל חולשות של אנשים הזקוקים לכסף נזיל, ומוכר להם אותו ביוקר" ועוד.

מנגד, טען הנתבע כי הוא פרסם דברי אמת ועל כן עומדת לו הגנת "אמת בפרסום" המעוגנת בחוק. ולא מדובר בלשון הרע באינטרנט, כפי שטענו התובעים.

הוריו של הנתבע לקחו הלוואה ומשכנו את ביתם לחברה

אחד מהבעלים של חברת ההשקעות העיד כי הוא הכיר את הנתבע לפני מספר שנים, כאשר הוריו לקחו מהחברה הלוואה והתחייבו למשכן את ביתם באבן יהודה ובהמשך חתמו הצדדים על הסכם העברת הבעלות בנכס לידי החברה.

לדברי התובע, החברה סייעה להוריו של הנתבע, ופרעה את חובם לבנק במסגרת תיק הוצאה לפועל לכיסוי חוב המשכנתא, על כן, על פי ההסכם הנכס היה אמור לעבור לבעלות החברה. בניסיון להקטין את חובם, ההורים הודיעו לחברה כי יש בבעלותם נכס נוסף בראש פינה וציינו כי על המגרש רשומה הערת אזהרה לטובת הנתבע לצורכי מס בלבד.

האב הציע לחברה את המגרש הרשום על שם בנו

לפיכך הצדדים החליטו לחתום על הסכם נוסף לפיו תועבר הבעלות במגרש בראש פינה לידי החברה, בתמורה לסילוק חוב ההורים. בסופו של דבר הסכם לא נחתם מאחר שעקבותיו של אביו של הנתבע נעלמו. החברה פנתה לבית משפט, על מנת לקבל את זכאותה על המגרש, אך השופטת קבעה כי החברה לא הרימה את הנטל להוכיח כי האב הינו בעלי המגרש.

לאחר מספר חודשים הנתבע הגיש כתב תביעה כנגד החברה על סך 3,600,000 שקל וטען כי החברה גרמה לו לחיות כחסר כל. לגרסתו, בעקבות הפעלת לחץ מצד התובעים על הוריו באופן פסול נחתם ההסכם להעברת הנכס השני לבעלותם והוריו חתמו על ההסכם בשל הפחד והאימה שהם חשו עקב התנהגות התובעים.

האם מדובר בלשון הרע?

את השתלשלות הדברים הוא פרסם באתר האינטרנט שלו, כפי שהתרחשו לדבריו במציאות, על כן לא מדובר בפרסום לשון הרע. עוד ציין כי לא נגרם לחברה כל נזק בגין הפרסום שכן האינטרנט מוצף בכתבות אשר מדברות בגנותה ומעורבותה בפרשות מפוקפקות.

הנתבע הוסיף כי הוא חש חובה מוסרית לחשוף את הסיפור בפני קהל הגולשים באתר, על מנת שיוכל להזהיר אזרחים חפים מפשע ממגע עם חברת ההשקעות. ואף הדגיש כי הפרסום נעשה בתום לב ולא במטרה לפגוע בתובעים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי הדברים שפרסם הנתבע באינטרנט, לא נכתבו בתום לב ונועדו לפגוע אישית בתובע. על כן מדובר בלשון הרע. עם זאת התובעים לא הוכיחו כי נגרמו להם נזקים כספיים, וכי אכן בוטלו עסקאות עם לקוחות פוטנציאליים, או נפגע משלח ידם, בשל הפרסום.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבע יפצה את התובעים בגין לשון הרע בסך של 25,000 שקל ובנוסף יישא בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.

ת"א 29226-12-10