קשישה נפלה בעת הירידה מהרכבת ותבעה פיצוי בגין נזקי גוף

דרגו את המאמר

בחודש מאי 2011 אשה כבת 79 שנים נסעה ברכבת ישראל ובמהלך ירידתה בתחנת הרכבת שבנמל התעופה, היא נפגעה בתאונת דרכים ושברה את עצם הירך. בנסיבות אלה היא פנתה לבית משפט השלום בנצרת, והגישה תביעה בגין נזקי גוף, כנגד רכבת ישראל וחברת הביטוח שלה. המחלוקת בדיון המשפטי התמקדה בשאלת גובה הנזק.

לתובעת נקבעה נכות צמיתה בשיעור 20%, בעקבות התאונה

התובעת פונתה ממקום התאונה על ידי אמבולנס ואושפזה בבית חולים למשך 11 ימים, שם היא אובחנה כסובלת משבר בעצם הירך מימין. במהלך האשפוז היא עברה ניתוח לקיבוע פנימי של השבר, אחריו היא עברה לבית חולים שיקומי לעוד חודשיים נוספים.

בית המשפט מינה מומחה רפואי שקבע כי התובעת, כיום בת 82, סובלת מכאבים וטווח התנועות בירך הימני שלה מוגבל מאז התאונה, לכן נכותה הצמיתה נקבעה בשיעור 20%, בגין הגבלות התנועה שבפרק ירך ימין. הצדדים לא חלקו על מסקנותיו של המומחה הרפואי ועל גובה הנכות שקבע.

התובעת היתה אשה עצמאית, אך כיום היא נזקקת לעזרה סיעודית

למרות גילה המתקדם של התובעת, לפני התאונה היא היתה אישה עצמאית, שהתגוררה בגפה בצפון הארץ. אך לאחר אירוע התאונה היא נזקקה לעזרה אינטנסיבית ומוגברת, בעבודות משק הבית ובפעולות אישיות וסיעודיות. עקב כך היא הגישה תביעה לקצבת סיעוד. המוסד לביטוח לאומי, אישר לה עזרה בהיקף של כעשר שעות שבועיות, אשר התפרשו על פני שעתיים במהלך חמישה ימים בשבוע.

התובעת, סיפרה בבית המשפט, כי לאחר ששוחררה מבית החולים דאגו לה שתי בנותיה בתורנויות, הן הסיעו אותה לכל הטיפולים הרפואיים ולנו בביתה. בשלב מסוים עברה אחת הבנות להתגורר עמה, בכדי שתוכל לסייע לה בכל צרכיה באופן קבוע. התובעת הוסיפה כי העזרה שסיפק לה הביטוח הלאומי, אינה מספיקה לה ובנותיה ממשיכות לסייע לה על בסיס יום יומי.

בית המשפט קיבל את עדותן של התובעת ובתה, ואת הטענה כי התובעת זקוקה לעזרה מוגברת של בני משפחתה בעקבות התאונה, מעבר לעזרה שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח הלאומי. ונדרש להכריע בשאלת גובה הנזק.

בית המשפט קבע כי התובעת תפוצה בסך של 151,391 שקלים

לאחר שחרורה מבית החולים התובעת נאלצה לעשות התאמות בביתה, בשירותים ובמקלחת, ואף רכשה כורסת טלוויזיה אורתופדית, בגינם היא שילמה סכום של 16,877 שקלים, וביקשה לפסוק לה סכום זה בגין הוצאות התאמת הדיור. עוד טענה, כי יש לפסוק לה סכום בסך 171,000 שקלים, מכיוון שהיא צריכה לעבור להתגורר בקומת קרקע, או בבניין עם מעלית. כמו כן, דרשה התובעת לפסוק לה פיצויים בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, הפסד שכר של בתה, ניידות וכאב וסבל.

בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי הנתבעות ישלמו לתובעת סכום בסך 151,391 שקלים. הסכום כולל תשלום בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד, התאמת דיור בעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות ובגין כאב וסבל. כמו כן, הנתבעות יישאו בהוצאות משפט בסך 2,000 שקלים, ושכר טרחת עורך דין בסך 23,223 שקלים נוספים.

ת"א 3904-11-11