האם תאונת דרכים במתכוון כאשר הנהג הורשע בכתב אישום בביצוע עבירות ללא כוונה
דרגו את המאמר |
|

תאונת דרכים במתכוון או העדר כוונה לפגוע?
האם תאונת דרכים אשר במסגרתה הוגשה תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח הנתבעת הייתה תאונה במתכוון או שמא מדובר באירוע המקים לנפגע זכאות לפיצויים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי כאשר התובע מבקש להציג בפני בית המשפט פסק דין פלילי במסגרתו הורשע הנהג הפוגע בביצוע עבירות בהעדר כוונה. האם די בכך?
ביום נשוא התובענה, בסמוך לשעה 15:00, נסע הנתבע ברכבו כאשר הוא נתון תחת השפעת אלכוהול. בסמוך לשעה 16:00, הגיע האחרון לרחוב המעפילים בבית שמש ושם היה שותף לוויכוח עם פועלים ששהו במקום. הנתבע עזב את המקום וחזר אליו לאחר זמן קצר. גם לאחר חזרתו המשיכו הדין והדברים בין הנתבע לבין הפועלים.
הנתבע נכנס לרכבו והחל לנסוע קדימה ואחורה במהירות כאשר הוא עולה על המדרכה מספר פעמים. כתוצאה מנסיעה זו, פגע הנתבע עם רכבו בתובע שעמד על המדרכה. בגין מעשים אלו, הואשם הנתבע והורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה. יש לציין כי עבירות אלו הינן עבירות שלא נלווה אליהן יסוד נפשי של כוונה.
קראו עוד בתחום:
-
האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון? - תביעה להכרה בתאונת דרכים - האם מדובר בדריסה?
יודגש עוד כי הרשעתו של הנתבע התקבלה לאחר תיקון כתב האישום במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום הראשון, לעומת זאת, ייחס לנתבע כוונה פלילית להטיל נכות, מום או חבלה. עם זאת, כתב האישום תוקן והרשעתו של הנתבע ייחסה לו מודעות לנסיבות ופזיזות בנוגע לתוצאה בלבד.
בית המשפט ציין כי יכול להיות שהסדר הטיעון הושג בין הנתבע לבין הפרקליטות במסגרת שיקולים של יעילות הדיון, סימני שאלה או קשיים ראייתיים. מכל מקום, מרגע שניתן פסק דין מרשיע אשר לא ייחס לנתבע כוונה פלילית, ומשהצדדים הגבילו עצמם לממצאי פסק דין זה, לא הייתה הצדקה לסטות ממסגרת הרשעתו של הנתבע.
תאונה במתכוון, האמנם?
סעיף 1 לפלת"ד מגדיר תאונת דרכים באופן הבא – "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החוק קובע, עם זאת, שאין לראות כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון ובמטרה לגרום נזק לרכושו או לגופו של אותו אדם.
התובע, על מנת להוכיח שמדובר בתאונת דרכים, היה צריך לשכנע את בית המשפט כי התקיימו כל היסודות בהגדרה הבסיסית של תאונת הדרכים לפי החוק, לרבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה וקשר סיבתי בין השימוש לבין הפגיעה.
גם לאחר הוכחה זו, יכולה הייתה חברת הביטוח להוכיח כי חלה על המקרה החזקה ממעטת – דהיינו – תאונת דרכים במתכוון. הוכחתה של תאונה במתכוון נשענת על שלושה רכיבים מרכביים - המעשה נעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש, הכוונה הייתה לגרום נזק כלפי אותו אדם, והנזק נגרם במישרין על ידי המעשה.
בית המשפט קבע כי נסיבות אירוע הפגיעה בתובע, כעולה מפסק הדין הפלילי, אינן ברורות. כתב האישום לא ייחס לנאשם כוונה לפגוע בתובע, והעבירות בהן הורשע האחרון נעדרות כוונה פלילית.
אכן ייתכן כי הנתבע ביקש לפגוע בתובע ובפועלים בשל הוויכוח ביניהם, אך ייתכן גם שהנתבע ניסה לפגוע רק בפועלים או שהיה אדיש לאפשרות הפגיעה בתובע. השופטים ציינו כי תיקונו של כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון תמך לכאורה בחלופות האחרונות, והצביע כביכול על העדר כוונת פגיעה בתובע מצד נתבע.
לסיכום, בהעדר ראיות ברורות ביחס לנסיבות הארוע בכל הנוגע לפגיעה בתובע, לא עמדה חברת הביטוח בנטל ההוכחה אשר הוטל עליה להוכיח כוונה לפגיעה בתובע.