האם הדין הפלשתינאי מכיר בהלכת השנים האבודות?

דרגו את המאמר

הלכת השנים האבודות לא חלה על פי הדין הפלשתינאי

ביולי 2008 נפגעה קטינה בת 2003 מפגיעת מכונית בחברון. המנוחה נפגעה באורח קשה ובבית החולים נקבע מותה. היות והאירוע התרחש בחברון, והקטינה הייתה תושבת האזור, לא חל על הצדדים חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. החוק החל על בעלי הדין במקרה דנן הינו הדין הפלשתינאי. הסוגיה אשר עמדה במרכזו של הדיון בבית המשפט הייתה – האם בני משפחתה של הקטינה זכאים לפיצויים בין הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות, לפי הדין הפלשתינאי.

      קראו עוד על תאונות דרכים ופלשתינאים:

• פיצויים בגין תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי, האמנם?
• פיצויים לאחר תאונת דרכים לפועל בניין פלשתינאי
• תגמולי המל"ל "בלעו" את תביעתו של פועל פלשתינאי
• פיצויים לאחר תאונת דרכים עבור פלשתינאי אשר העתיק מגוריו לישראל

חברת הביטוח טענה כי היות והמנוחה הייתה בת 5 במותה, התובעים אינם זכאים לפיצויי בגין הפסד השכר בשנים האבודות. ב"כ חברת הביטוח טען כי התייחסות הדין הפלשתינאי אינה מכירה בפיצוי בגין השנים האבודות. כמו כן, ב"כ הנתבעת, כי חוק הפיצויים הפלשתינאי נכנס לתוקפו לאחר פסיקת הלכת אטינגר (השנים האבודות) ואין כל התייחסות בחוק לעניין זה.

"כל הצווים שניתנו על ידי שלטונות הכיבוש בעניינן הביטוח - בטלים"

פסק דין אטינגר הינו פסק הדין אשר קבע את הלכת השנים האבודות בדין הישראלי. בפסק הדין במקרה זה נקבע כי הלכת אטינגר אינה חלה על החוק הפלשתינאי וזאת משום שבסעיף 190 לחוק זה נקבע במפורש כי – כל הצווים וההוראות אשר ניתנו על ידי "שלטונות הכיבוש" בעניין הביטוח יתבטלו. מדובר בסעיף אשר לא הורחב בפסיקה מאז 2005 ועד למתן פסק הדין דנא. כמו כן, הצדדים הסכימו כי לא התקבל פסק דין בעניין זה בבתי המשפט ברשות הפלשתינאית.

"אין זה מתפקידו של בית משפט זה ליצור הלכה חדשה בדין הפלסטיני ועל בתי המשפט ברשות הפלסטינית לדון ולהחליט בסוגיה זו", כתב השופט גד ארנברג בפסק דינו, "אין זה ראוי שבית משפט שכל תפקידו, במקרה הזה, הוא ליישם את הדין הזר (הדין הפלסטיני) יהיה זה שיצור למעשה את הדין הזר. יצירה של פיצוי פסיקתי ראוי שתבוא מתוך בית משפט היושב בתוך עמו ולא על ידי בית משפט שבפניו הובא המקרה, אף אם בית המשפט סבור שנכון היה לאמץ בדין הפלסטיני את הלכת השנים האבודות".

לסיכום, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה לפיו זכאים הקטינה המנוחה ומשפחתה לפיצויי לפי הדין הזר בגין הפסד שכר בשנים האבודות. אי לכך, תביעתם בעניין זה נדחתה.