מינוי מומחה רפואי לשם סתירת נכות אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי
| דרגו את המאמר |
|
אישור הבאת ראיות לסתירת נכות שנקבעה בביטוח לאומי
אדם נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה גם כתאונת עבודה. לאחר התאונה, הגיש הנפגע תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח ובמסגרתה ביקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. בית המשפט קבע כי ישנו קושי של ממש לקשור את התאונה והנזק בקשר סיבתי ועל כן אין למנות מומחה בעניין זה.
התובע, אשר לא היה מרוצה מהחלטת בית המשפט, פנה למוסד לביטוח לאומי וועדה מטעמו קבעה לו נכות ואף דנה בקשר שבין תאונת הדרכים לנזקי הגוף. חברת הביטוח ביקשה להביא ראיות לסתור קביעת נכות זו.
קראו עוד בתחום:
- ראיות לסתור קביעות ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי
- פגיעה במהלך ניקוי שוקת מערבל בטון - האם מדובר בתאונת דרכים?
- תאונת דרכים בעקבות רכב חונה אשר נהגו לא הביט לאחור
- נהג שיכור נהרג בתאונת דרכים - האם כיסוי ביטוחי?
סעיף 6 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי במידה ונקבעה לנפגע דרגת נכות על פי כל דין, בגין הפגיעה אשר נגרמה לו בתאונת הדרכים, ולפני שמיעת הראיות בתביעה, קביעה זו תחייב גם לצורך התביעה לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, החוק מעניק לבית המשפט סמכות להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור קביעה כאמור, וזאת במידה והוא שוכנע כי יש ללכת בדרך זו מן הצדק ומטעמים מיוחדים שירשמו.
סעיף 6 מאפשר אפוא לנפגעי תאונות דרכים לפנות למוסד לביטוח לאומי, כאשר מדובר בתאונה אשר הינה גם תאונת עבודה, וזאת על מנת לקבוע נכות בטרם נשמעו ראיות בתיק. במקרה דנן, חברת הביטוח טענה כי בתיק נשוא התובענה הוגשו כבר תצהירים מטעם הצדדים ועל כן יש לראות בכך כ"שמיעת ראיות בפועל". בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי טרם נשמעו הראיות, תצהירי העדות הראשית אינם נחשבים כראיות. המצהיר לא התייצב לחקירה על תצהירו, ולא ניתן לומר כי תצהירו מהווה חלק מן הראיות בתיק.
חשש מ"זגזוג" של התובע בין הביטוח הלאומי לבית המשפט
עם זאת, נקבע כי יש להתיר הבאת ראיות לסתירת קביעת הועדה. השופטת ציינה כי תובע יכול לנסות ו"לזגזג" בין החלטתו של בית המשפט לבין הפניה לביטוח הלאומי. כמו כן, מדובר במקרה בו לא מונה מומחה מטעם בית המשפט. אי לכך, ניתן לפתור את חשש הזיגזוג על ידי מתן אפשרות לחברת הביטוח להציג ראיות לסתור קביעת המל"ל.
הלכה פסוקה היא כי יש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור, ולצמצם היתר זה למקרים נדירים בלבד. בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה כגון דא כאשר ישנם טעמים משפטיים או עובדתיים המצדיקים זאת. לדוגמא, בתי משפט התירו הבאת ראיות לסתירה כאשר הוכח שלא היו בפני הועדה עובדות רלבנטיות בנוגע למצבו הבריאותי של התובע לפני התאונה, או שחל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מיום קביעת הועדה ועד הדיון בתביעה מול חברת הביטוח.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא נמצא פגם בהתנהלותה של הועדה במוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%, חציה בגין התאונה וחציה בשל נזקי עבר.
עם זאת, השופטת ציינה כי לא ניתן להתעלם מכך שבית המשפט דחה את בקשתו של התובע למנות מומחה מטעמו והביע את דעתו כי ישנם קשיים של ממש לקשור את בעיות הגב מהם הוא סובל, ואת התאונה נשוא התובענה. קשיים אלו היו כה כבדים עד אשר בית המשפט לא ראה לנכון למנות מומחה רפואי מטעמו במקרה דנן.
"ישנו טעם לפגם כאשר תובע מנסה מזלו תחילה בבית המשפט, ולאחר שדרכו אינה צולחת, הוא פונה למוסד לביטוח לאומי", כתבה השופטת. "לפיכך, אני סבורה כי החלטת בית המשפט שלא למנות מומחה רפואי בנסיבות העניין הינה טעם משפטי המצדיק הבאת ראיות לסתירת קביעת מומחי הביטוח הלאומי". בסופו של היום, השופטת מינתה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדיה, אשר יגיש את חוות דעתו והצדדים יוכלו להפנות אליו שאלות והשגות.
