קללות וגידופים – האם הם לשון הרע?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
קללות וגידופים – האם הם לשון הרע?
בבוקרו של ה-15 באוקטובר 2007 הגיעו לבית הספר בראש העין שני הורים לשני ילדים שונים, על מנת להביא את ילדיהם לעוד יום של לימודים. לאחר שהגיעו למוסד החינוכי, התעורר וויכוח בין ההורים שבסופו הוגשו שתי תביעות שונות בגין לשון הרע.
האישה, טענה כי הגיעה לבית הספר עם בנותיה ואז חסם את רכבה האדון הנכבד, תוך כדי שהוא צועק לעברה: "את עוד תחזירי את הכסף לעירייה, חתיכת שרמוטה".
לטענת הגבר, הוא הגיע לבית הספר כאשר הוא מסיע לשם את ילדיו, ואז ראה את גברת כהן כאשר היא חוסמת את הכביש, עומדת על מעבר חצייה, מונעת מילדים לחצות בבטחה ומהווה סכנה לציבור. לדבריו הוא פנה אליה באדיבות והיא בתגובה ענתה לו בזדון: "עוד פעם אתה שמן מגעיל, תפסיק לנהל את המדינה".
כאמור שני הצדדים הגישו תביעות לשון הרע אחד כנגד השני וסמכו על בית המשפט להכריע ביניהם.
המבחן האובייקטיבי
על פי חוק לשון הרע, ישנם מספר קריטריונים אשר קובעים האם דברים שנאמרו כלפי אדם מסוים מהווים עילה לקבלת פיצויים. מדובר במבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. כאשר האומדן האמיתי אינו מה מרגיש הנפגע כלפי הדברים שנאמרו כלפיו אלא מה הן ההשלכות החברתיות אשר עלולות להיגרם בשל הדברים הללו.
יש כמובן גם להתחשב בנסיבות שבהן נאמרו הדברים, שכן דברים מסוימים ישמעו אחרת בתפאורה שונה. לא ניתן להתייחס אותו דבר לדברים בשתי התביעות שלהלן, אילו הייתה ביניהם מערכת יחסים שונה משני הורים לילדים בבית ספר.
השופט מביא כדוגמא פסיקה דין שראתה בדברים "כלב בן כלב, נביא שקר שתום עין" לשון הרע משום שהם נאמרו בין ראש רשות מקומית וסגנו בפורום של ישיבת הנהלה.
מבחן אמיתות הדברים
בנוסף, במידה והדברים הינם דברי לשון הרע, יש לבחון את אמינותם ונכונותם. אמנם אין הכרח לבדוק האם הם אמיתיים לגמרי, אלא האם הם יכולים לצור רושם מוטעה כלפי אדם מסוים אפילו אם אינם נכונים.
למשל, כאשר נאמר על גברת כהן כי היא "שרמוטה" על ידי אדון גורן, ברור לכול עוברי האורח שנקלעו למקום ושמעו את הדברים, שמדובר בגידוף והגברת איננה עוסקת בזנות.
בנוגע לביטוי "שמן מגעיל", מדובר אולי באמרה שמעט יותר נכונה ויזואלית. בית המשפט מצר על תכיפות השימוש בקללות בחברה הישראלית כיום, עד כדי שלעיתים קרובות לא ניתן להתייחס אליהם כמעשה שאינו נורמטיבי המצריך הפעלת לשון הרע.
בנוסף, אומר השופט, כי במידה והדברים נאמרו תוך כדי וויכוח קולני והטחת האשמות, נוטה בית המשפט שלא לראות בהם לשון הרע.
אי לכך ובהתאם לזאת, דחה בית המשפט את שתי התביעות ולא חייב אף צד בהוצאות בית המשפט.
לסיכום, לא כל העלבה או קללה מהווים לשון הרע ומבחן החוק מעמיד תנאים מסובכים יותר על מנת לחסוך מזמנו של בית המשפט ומערכות הדין.