ניצול הכוח המכני של הרכב בתור תאונת דרכים, אימתי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינו החוק אשר קובע את זכותם של נפגעים בתאונות לקבל פיצויים בגין נזקיהם. החוק מכיר גם בתאונה אשר התרחשה כתוצאה מניצול הכוח המכני של הרכב כתאונת דרכים. התנאי לכך הוא כי בעת השימוש ברכב המנועי, תוך ניצול כוחו המכני, לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. הלכה פסוקה היא כי הדרישה לכך שניצול הכוח המכני הוא הגורם לתאונה איננה אלא דרישה סיבתית. דהיינו, על התובע במקרה זה להוכיח כי התקיים קשר סיבתי בין השימוש המדובר ברכב לבין התאונה.

מדובר אפוא בקשר סיבתי כפול. ראשית, התובע נדרש להוכיח כי התקיים קשר סיבתי-עובדתי לעניין. קשר זה נוגע למבחן ה"אלמלא". לאמור, אלמלא נוצל כוחו המכני של הרכב במקרה דנן, לא היה מתרחש הנזק הנטען. הקשר הסיבתי השני הינו קשר סיבתי משפטי. קשר זה קובע האם הסיכון אשר נגרם כתוצאה מניצול הכוח המכני של הרכב במקרה המדובר הוא זה אשר בגינו ביקש החוק להטיל אחריות על המבטח. מדובר למעשה ב"מבחן הסיכון" אשר נועד להשיב על השאלה האם הסיכון המדובר הינו בתחום ניצול הכוח המכני של הרכב.

לדוגמא, אדם החזיק צינור אשר היה מחובר למערבל בטון. הצינור פגע בכבל חשמל והדבר גרם להתחשמלותו של התובע. בית המשפט העליון קבע במקרה זה כי לא מדובר בתאונת דרכים בגין ניצול הכוח המכני של מערבל הבטון. בפסק הדין נקבע כי הוכח קיומו של קשר סיבתי עובדתי אך התובע לא הרים את הנטל להוכיח את הקשר המשפטי. במילים אחרות, התחשמלות כתוצאה מהחזקת צינור המחובר למערבל בטון איננה בגדר סיכון הכרוך בהפעלת כוחה המכני של המשאית.

קביעת ייעודו של הרכב

רכב יכול להיות בעל מספר יעודים אשר כל אחד מהם הוא שימוש עיקרי בו. שימוש במחפרון לשם חפירה הינו שימוש ברכב כחלק מייעודו המקורי. הוכחת תאונה בגין ניצול כוח מכני של רכב הינה הוכחה התלויה בכך שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי בעת התאונה. עם זאת, שימוש במכונית פרטית לשם הרמת משאות כבדים במיוחד, ונפילת המשא על הולך רגל אשר עבר במקום, אינו יכול להיות ניצול הכוח המכני של הרכב המקים זכאות בפיצויים לפי חוק הפיצויים.

רכב בעל שימוש דו-ייעודי

ישנם רכבים אשר שימושם הינו דו ייעודי. לדוגמא, משאית או טרקטור. מדובר ברכבים רב תכליתיים אשר ייעודם המקורי איננו לנסיעה בלבד והם מסייעים בפעולות נוספות כגון חרישה, העמסה, פריקה וכדומה. פעולות אלו מנצלות את כוחו המכני של הרכב ותאונה בעקבות ניצול זה הינה תאונת דרכים.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת דרכים ללא מגע עם הרכב הפוגע, האמנם?
• הימצאות ליד הרכב בתור שימוש ברכב מנועי והגדרת תאונת דרכים
• תאונת דרכים בדרך לביצוע פשע - האם פיצויים?
• התלקחות ברכב כתאונת דרכים

במקרים אלו, בית המשפט העליון קבע מספר נקודות אשר תיבחנה בטרם יוכר האירוע כתאונת דרכים. ראשית, יש להכיר בכך שגם רכב דו-ייעודי הינו יחידה אחת ושאלת הייעוד נבדקת בהתאם לניצול המכני בעת התאונה ולנסיבות המקרה. לעיתים מותקנים כלים שונים על רכבים לצורך עבודה מסוימת - למשל, התקנת מנוף על ארגז משאית במפעל. לא כל התקנה של מנוף על משאית הופכת את הרכב למנוף ולא כל מנוף מתאים לנשיאת כל משא ומשא.

הלכה פסוקה היא כי כאשר ייעודו המקורי של הרכב אשר מותקן עליו אביזר כלשהו נבחן, יש להתחקות אחר השימוש המקורי אשר לשמו הותקן אביזר זה. אין עסקינן בשאלה טכנית אלא מדובר בשאלה ייעודית. דהיינו, מהו האביזר המדובר ומהי מטרת התקנתו. מדובר במבחן אשר זכה לשם "מבחן ההתוויה המקצועית". אחד מסימניו העיקריים של מבחן זה הינו העדר אלתור. מבחן זה נועד לתחום את גבולות ייעודו הלא תעבורתי של רכב מסוים. לאמור, לא יותקנו אלתורים שונים ומסוכנים על גבי רכב כאשר מדובר בפעולות בלתי סבירות כלפי המשתמשים במכונית.