תאונת דרכים, חוות דעת מומחה רפואי ונכות

דרגו את המאמר

 

סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים קובע כי עניינים רפואיים יש להוכיח באמצעות מומחה רפואי המתמנה על-ידי בית-המשפט. תפקידו של מומחה רפואי הוא לבדוק את הנפגע, טענותיו ואת הממצאים הקיימים לרבות תוצאות בדיקות וכו' ולהמליץ לבית המשפט על אחוזי נכות בגין התאונה.

 

 

רופא או מי שעוסק כמומחה בנושא רפואי, לרבות בנושא דרכי שיקומו של נפגע.

 

 

תובע – נפגע תאונת דרכים יצרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים בהם נפגע התובע. על התובע להוכיח ראשית ראיה, התובע נדרש להוכיח כי ייתכן וקיימת נכות בגין הפגיעה. כל מסמך רפואי הקשור בתאונה יכול לסייע. מומלץ לפנות אל עורך דין העוסק בתחום דיני הנזיקין מוקדם ככל האפשר לבחינת מסמכים הקיימים ולהערכת סיכויי מינוי מומחים בתיק.

 

 

הכלל הוא כי תובע, המבקש מינוי מומחה רפואי, יפקיד בבית המשפט פקדון, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם, להבטחת שכרו של המומחה שהוא מבקש למנות. כך נקבע בתקנה 7(ב) לתקנות המומחים. אולם, בד"כ במקרה ואין מדובר בתאונת עבודה עלות שכרו של המומחה הרפואי משולמת ע"י חברת הביטוח.

 

 

הגישה אשר התגבשה בנושא מינוי מומחים רפואיים בתביעות בגין תאונות דרכים, מצאה את ביטויה פסיקה לדוגמא: השופט אור קבע בפסק דין קו מנחה על פיו יש ללכת בקביעת מינוי מומחה רפואי ככלל ובקביעת מינוי מומחה רפואי נוסף בפרט:

 

העקרון שנקבע ,והעומד מאחורי קו מנחה זה, מושתת על העובדה ,כי בתביעות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה, אלא הדרך להוכחת עניין שברפואה היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. לפיכך, אי מינוי של מומחה רפואי על ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. בשל חשש כבד זה והעוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי ,נקבע העקרון לפיו די בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום.

 

 

על נפגע להגיש למומחה תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה,  את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול הנוגעים לעניין, למעט חוות דעת רפואית אם קיימת.

 

המומחה רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, וכן רשאי הוא לדרוש מכל אדם או מוסד את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לשם עיון והעתקה. המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואיות.

 

 

חשוב לציין כי מומחה רפואי מטעם בית המשפט נותן חוות דעת בדבר נכותו הרפואית, נכות צמיתה, דרכי שיקום של הנפגע. הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מהתאונה היא  בידי בית המשפט.

 

בכל מקרה בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, ויהיו רשאים להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן.

 

 

במקרה ויש בפרטי המקרה כדי להקים חשש ממשי לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט ייתכן ותיפסל חוות הדעת. בפסק דין בערעור שניתן בבית המשפט העליון בוטלה חוות דעת רפואית מהסיבה שהרופא נחשף לחוות דעת רפואית אחרת וזאת בניגוד לתקנות.